חג השבועות לפי הקבלה

חג השבועות בדרך הקבלה והחסידות

בעניין שמו של החג ידוע כי השם של חג השבועות נגזר מהציווי האלוקי בעניין ספירת השבועות ממחרת השבת עד יום החג. אך בנוסף יש לדעת כי המילה שבועות נגזרת גם מהמילה שבועה. ועוד עלינו לדרוש מדוע נקרא החג 'חג מתן תורה' ולא 'חג קבלת התורה'? מה ההבדל בן נתינה לקבלה? בשיעור זה נרצה גם להבין את עניין 'נעשה ונשמע' שאחריו נכפה עליהם הר הגיגית? שהרי אם כבר קיבלו על עצמם שיעשו כל אשר יאמר ה' למה היה צריך לאחר מכן לכפות עליהם את ההר? ולסיום נדון בשאלה מדוע אנו סופרים רק ארבעים ותשעה יום שהרי הכתוב מצווה לספור 50 יום?

ראשית על עניין הקבלה והנתינה הרוחנית – מסביר בעל הסולם כי ברוחניות כדי שתהיה קבלת האור אנו נזקקים לכלי שיכיל אותו. אך בחג השבועות ניתנת התורה מהבורא באופן חד צדדי ואילו קבלתה היא בתנאי שיש כלי מצד הנבראים וכלי זה נקרא 'אהבת הזולת'. את אותה 'אהבה' יש לפתח בארבעים ותשעה ימים אלו. ועל כן כל עניין אלו הימים הוא הפיכת הלב ל'לב טוב' כי בלב טוב מתיישבת כל התורה כולה.

עוד אמרנו על עניין המילה 'שבועות' שנגזרת מלשון 'שבועה' – הרי בחג זה עם ישראל נשבע לקיים את התורה במעמד הר סיני. ובעצם כל עניין השבועה הוא התחייבות על העתיד, ומאחר שהעתיד לא נודע הדבר מפחיד ומתריע מאד. לעומת זאת אצל הקב"ה אין עניין עבר, הווה ועתיד ובמעמד זה עם ישראל נכנע ומקבל על עצמו בשבועה וקבלה לעתיד לקיים את התורה שטרם ראה. אך להקב"ה אין הדבר מספיק ו'כופה עליהם הר כגיגית' על מנת שההתחייבות תהיה לא רק מצד התחתונים אלא גם מצד העליון…

ז"א אעפ"י שעם ישראל אומר לקב"ה אנחנו סומכים עלייך 'נעשה ונשמע' כל מה שתגיד, אך זוהי התחיבות אנושית וכבר כתב דוד המלך "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" היום האדם מתחייב ומחר מתחרט. על מנת שיהיה תוקף ונצחיות לקשר שבין הבורא לעם ישראל כופה עליהם ה' הר כגיגית והופך את ההתחייבות לקשר אלוקית ולא רק אנושית. וזוהי הסיבה שיהודי לא יכול להמיר את דתו כי היא שבועה וקביעה אלוקית שאין הבן אנוש יכול לבטלה. ועל כן אנו אומרים בברכות התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" הוא בחר בנו ואז לאחר הכפייה כגיגית ובחירה האלוקית נתן לנו את התורה.

דבר נוסף בשוני שבין חג השבועות לשאר הרגלים, הרי ישנם שלושה רגלים פסח, שבועות וסוכות. וידוע כי בפסח וסוכות ישנן הכנות רבות וקשות, ואילו בחג השבועות אין שום קושי – האומנם בימי המקדש היו מביאים את הביכורים על מנת להראות כי כל הכוחות שייכים לבורא ואת ראשית התבואה נותן האדם לבורא כדי להראות כי ממנו יתברך מגיע כל השפע. בכל זאת זהו חג קל מאד ביחוד בימנו וזה נובע מהעניין ששבועות בא לגלות את הקשר בין האלוקים לעם ישראל. וגלוי האהבה הפנימית הוא בצורה צנועה ללא טקסים ומצוות רבות אלא בצורה פשוטה כזוג אוהבים הנשואים עשרות שנים וביטוי הקשר בניהם יכול ללא הרבה מילים ואירועי ענק.

ובעניין הסיבה שלא סופרים את היום החמישים, זה משום שכל ארבעים ותשע הספירות הן עניין עבודת הנברא אך גילוי נקודת הקדושה ביום החמישים היא כעניין 'הסרת לב האבן' שנעשית מצד הבורא.

לסיום בנושא אכילת מאכלי חלב ביום חג השבועות, אחד ההסברים למנהג הוא כי על הבשר יש לטרוח הרבה ודורש התערבות גדולה מצד האדם, אך החלב יוצא מוכן לאכילה ומורה כי התורה ניתנה מלמעלה ללא התערבות מצד הנברא מוכנה ומושלמת.

 

כתיבה ועריכה לשונית : הרב שקד אליהו פנחס | מרצה לחכמת הקבלה | יו"ר ומייסד מרכז סולם יהודה

 

מאמרי קבלה וחסידות על חגי ישראל

שיעורי וידאו על החגים והמועדים לפי הזוהר הקדוש

לרכישה מוזלת של ספרי קבלה ממרכז ההפצה של סולם יהודה

 

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.