פתיחה לחכמת הקבלה | חלק ה | סולם יהודה

פתיחה לחכמת הקבלה — חלק ה’: התהוות בחינות הרצון מן המאציל

בשיעור זה ממשיך הרה”ח הרב יוחאי ימיני שליט”א את לימוד הפתיחה לחכמת הקבלה לבעל הסולם זצ”ל, ומבאר באר היטב את סדר השתלשלות הבחינות בעולם האצילות. השיעור עוסק בהבנה היסודית של אופן התהוות הרצון בנאצל, החל מבחינת שורש ועד לבחינה ב’ בכלולה, תוך עיון מדוקדק במושגי אור חכמה, אור חסדים, והשוני המהותי שביניהם.

בחינת שורש — קוצו של יו”ד והרצון להשפיע של המאציל

הרב פותח בהבהרת בחינת השורש, היא קוצו של יו”ד, שהיא רצונו של המאציל להשפיע אל הנאצל. הרב מסביר כי שורש זה מחייב גילוי בנאצל, שכן יסוד הוא בקבלה שכל כוח שיש במאציל חייב להתגלות בפועל בתוך הנעצל. מכאן מתחילה כל ההשתלשלות, מאחר שרצון ההשפעה של העליון הוא חוק מחייב בתחתון, ובכך מובן עומק היחס שבין המאציל לנאצליו.

בחינה א’ — אור חכמה והרצון לקבל בכוח

בהמשך מבאר הרב את עניינה של בחינה א’, הנקראת חכמה, שבה מתגלה הרצון לקבל בכוח בלבד. הרב מדגיש נקודה עמוקה: בבחינה א’ אין לנאצל רצון עצמי, אלא הרצון מוכתב לו מן השורש, מן המאציל. ולכן הנאצל בטל למאצילו כנר בפני האבוקה, שכן רצונו אינו עצמי כלל. הרב משתמש במשל הנר והאבוקה כדי להמחיש את ביטול הנאצל למאציל בבחינה זו, שהיא בחינת אין יש מאין בדרגתה הראשונה.

התעוררות הרצון העצמי בסוף בחינה א’

הרב מסביר כי בסוף בחינה א’ מתעוררת הכלי לרצון עצמי, וכאן נקודת המפנה הגדולה. הכלי בוחרת מתוך עצמה להידמות למאציל, ומאחר שהבינה רואה כי תוכנו של האור הוא להשפיע, היא רוצה להשפיע. עניין זה מתבאר בהרחבה בלימודי כתבי בעל הסולם, שם נדונה ההבחנה בין הבחנות הקבועות לבחינות שמתעוררות מתוך הנאצל עצמו. הבחירה של הכלי להידמות למאציל היא יסוד עמוק בעבודת ה’ של האדם.

בחינה ב’ — תפארת, אור חסדים ורצון ההשפעה

הרב פנחס שליט”א ממשיך ומבאר את בחינה ב’, שבה הרצון הוא רצון להשפיע, והאור המתגלה בכלי הזה נקרא אור חסדים, אור של דבקות. הרב מסביר כלל יסודי בחכמת הקבלה: האור מתגלה תמיד לפי צורת הכלי. אם הרצון הוא רצון לקבל — מתגלה אור חכמה. אם הרצון הוא רצון להשפיע — מתגלה אור חסדים. הסבר זה הוא מפתח להבנת כל מערכת ההשתלשלות בעולמות.

שאלת העובי — מדוע בחינה ב’ עבה יותר מבחינה א’

הרב מקדיש דיון מעמיק לשאלה מרכזית: כיצד ייתכן שבחינה ב’, הרוצה להשפיע, נחשבת עבה יותר ורחוקה יותר מן המאציל מאשר בחינה א’ הרוצה לקבל. התשובה, כפי שמבאר הרב, היא שבבחינה ב’ כבר קיים רצון עצמי, ויש שם בחירה. בחינה א’ אין לה בחירה — היא בטלה לחלוטין. אך בבחינה ב’ יש ‘אני’, יש בחירה עצמית, ולכן היא רחוקה יותר מן המאציל. בהקשר זה ממשיל הרב את הפסוק ‘אני בינה לי גבורה’. עיון נוסף בנושא זה מצוי גם בלימודי כתבי הרב”ש, המבארים את הבחינות הללו בעבודת האדם.

אור חסדים כאור של תיקונים והגדלת הכלים

הרב מבאר ציטוט חשוב של רבינו האר”י זצ”ל, המופיע בהקדמה לספר עץ החיים, שלפיו אין אור החכמה יכול להתלבש בנאצל אלא אם כן מתלבש בו תחילה אור החסדים. אור החסדים הוא בחינת לבוש שלא רחוק מן הנאצל, ועל ידו יכול אור החכמה להתגלות בתוך הכלי. לפיכך נקרא אור החסדים אור של הגדלת הכלים, אור של תיקונים. עיון זה הוא יסוד מרכזי בכל מערכת השיעורים על המושגים הקבליים שעוסקים במערכת הספירות והעולמות.

בחינה ג’ — תפארת, התעוררות לקבלת חיות

בהמשך הרב מבאר את בחינה ג’, בה מתעוררת הכלי שכבר ויתרה על החכמה בבחינה ב’, לקבל מעט חכמה כדי חיות. הרב מסביר כי אור החכמה הוא יקר חיותו של הנאצל, הוא אור עצמותו, ואילו אור החסדים הוא אור שפל יותר, שכן הוא נמשך דרך התעוררות של הנאצל ולא ישירות מן המאציל. כאשר הכלי מתעוררת לקבל חיות, נוצרת בחינה ג’, והאור המתגלה בה נקרא הארת חכמה. הרב מבחין בדיוק יסודי בין אור חכמה — שהוא כל התענוג, לבין הארת חכמה — שהיא רק מה שצריך כדי להתקיים. בחינה ג’ היא ייקר אור חסדים עם הארת חכמה.

הקשר בין הלימוד העיוני לעבודת האדם

הרב מדגיש כי לימוד עמוק זה אינו רק עיון תיאורטי, אלא מהווה תשתית להבנת עבודת האדם בקבלה. כל אדם מורכב מהבחינות הללו בעולמו הפנימי, ועליו להעלותן בקדושה ולתקנן. ניתן להעמיק ולהרחיב בנושאים אלו בכל שיעורי הוידאו בקבלה חסידית שבאתר העמותה.

הזמנה ללימוד והעמקה

שיעור זה הוא חלק מסדרה מרתקת של פתיחה לחכמת הקבלה. כל המעוניין להעמיק ביסודות תורת הקבלה על פי משנת בעל הסולם זצ”ל, מוזמן בחום לצפות בכל סדרת השיעורים, ולהשתתף בשיעורי הזום של רבני העמותה בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כמו כן, ניתן להזמין את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות במרכז ההפצה של העמותה, ולתמוך בהפצת מעיינות החסידות והקבלה.