ספירת העומר | מידת החסד שבגבורה | 8 ימים לעומר

תיקון המידות עפ"י ספירת העומר | היום שמונה ימים לעומר | תיקון מידת חסד שבגבורה

כפי שלמדנו בשבוע שעבר שספירת החסד מתחלקת לשבע מחלקות שונות, ממש באותה דרך בכל יום משבעת ימי השבוע הקרוב נדון בצורת אפיון אחרת של ספירת הגבורה. עד שנוכל ליישם את תכונת האופי הזו בצורה התואמת ביותר לדרך שבה משתמש בה הבורא בהנהגת העולם. כאמור בתורת הקבלה מכונה תהליך זה בשם 'השתוות צורה' והמתוקן במידותיו קרוי בלשון חז"ל 'אדם' מלשון הפסוק 'אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן' (ישעיהו יד, יד), שאותו אחד נעשה דומה בצורתו והנהגותיו לקב"ה.

כיום נלמד על תוכנה ה'חסד שבגבורה', הגבורה כשמה היא מייצגת התגברות ופעולת עצירה וריסון. וכל המעיין במונח 'חסד שבגבורה' יאמר שאלו הפכים גמורים ואיך משתלבים יחיו? הלא חסד משמעותו להעניק בשפע בכל מכל כל וגבורה מסמלת בדיוק את התהליך ההפוך של הגבלה ועצירה, ביקורת וגבולות?

אז איך משתלבים החסד וגבורה? תחילה עלינו לדעת שאחת התכונות החשובות ב'מידת הגבורה' המתוקנת, היא הדרך שבה היא מתבטאת: הגבורה חייבת לצאת מהאדם בחסד ובאהבה; כהורה אשר מגביל את בנו דווקא מתוך דאגתו וחמלתו. ואף על פי שלא תמיד הוראת ההורים מורגשת כחסד בנפשו של הילד. אם נצפה במבט על יובן לכל חוקר לב, כי תדיר ביטוי האהבה וההתגלות החזקה שלה נובעים דווקא מתוך הגבולות והגדרים שכופים ההורים את ילדם במהלך שנות התפתחותו וגדילתו. כמאמר החכם באדם "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (משלי יג, כד): האוהב את בנו נותן לו מוסר ודרך ארץ ואין המוסר נקרא כך אלא על שום שמייסר את האדם, יוצא כי החסד האמיתי והמתוקן לעיתים צריך לצאת בגבורה – וזהו 'החסד שבגבורה' נתינה של הגבלה!

אם אני אוהב את השני אני חייב לתת לו את אהבתי במגבלות. הדבר יבוא לידי ביטוי ביחסים זוגיים, ביחסי הורים ילדים, ביחסי עבודה או שכנות. בעצם ניתן לאמר שיחסי אהבה המתוקנים בדרך הקדושה, תמיד ילוו בהגבלות וסייגים לקשר! בדיוק כשם שאנו מגבילים את נהג המכונית לנסוע בין השוליים הצהובים ולא מעבר להם, ואם יבוא איזה טיפש וישאל 'למה אתה מגביל אותי'? נסביר לו כי דווקא מפאת הדאגה שלנו זה לזה, אנו דורשים ממנו לנהוג בגבולות הנתיב והמהירות המותרת במקום.

כך כשאני בונה לשני מסגרת לנתינה שלי, אני בעצם נותן 'כלי לקבלת השפע' בצורה התאימה לו. ולא בצורה בלתי מרוסנת המסוגלת להרוס אותו. אדם חסר גבולות שכל תשוקה חולפת אומרים לו כן, כן כן… יוצא מסכן. בחינוך ילדים ניתן לראות דוגמא נפלאה לדבר אצל אדוניה בן חגית שנולד לדוד המלך. עפ"י המסורת הסיבה שהגיע הנסיך לתחתית ואף מרד באביו הייתה חינוכו בעייתי, בתיאור הכתוב: "לֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו" (מלכים א א ו). בקיצור דוד המלך באהבת אב נתן לבנו כל מה שרצה… בלי גבול ובלי מידה! ודווקא אהבה זו היא שהפכה אותו למורד במלכות ושימשה לו כמלכודת מוות הרסנית פשוטו כמשמעו.

הדוגמה ההפוכה היא של שלמה בן בת שבע, שהיה אחיו הקטן של אדוניה ונולד לדוד המלך שנים רבות לאחר מכן. חינוכו על ידי אימו עד גיל 12 אז נפטר דוד והומלך לשלטון מתואר בספרות חז"ל כחינוך קפדני ומייסר כמובן בגבולות אהבת אם טהורה, ודווקא גבולות אלו של תכונת הגבורה והגבולות שקיבל בילדותו העניקו לו חסד עולמים ואת מלכות ישראל, זכות לבניית בית המקדש ועוד…

יוצא שאהבת אמת צריכה להינתן בגבולות ובגדרים, אך על כל אחד להיות תמיד עם יד על הדופק ולשאול את עצמו תדיר 'האם שאני מפעיל את הגבורות והתקיפות שתוכי כלפי האחר האם אני עושה זאת מאהבתי אותו או חלילה ממניע אחר?' וזוהי מידת החסד שבגבורה.

כתיבה ועריכה לשונית : הרב שקד אליהו פנחס | מרצה לחכמת הקבלה | יו"ר ומייסד מרכז סולם יהודה

סדר ספירת העומר – נוסחים לכל העדות

לשיעורי קבלה נוספים על חג הפסח וימי ספירת העומר

לרכישת ספר 'שער הכוונות על פסח' מהארי ז"ל במחיר מוזל