ספירת העומר | מידת הגבורה שביסוד | 37 ימים לעומר

תיקון המידות עפ"י ספירת העומר | היום שלושים ושבעה יום לעומר | תיקון מידת הגבורה שביסוד

אנחנו בסדרת השיעורים בקבלה של הרב שקד אליהו פנחס על מידת היסוד, שעניינו הברית והאמת. ובשיעורים אלה מלווה אותנו הדוגמא של חתן וכלה, כאמור בשיעורנו אתמול על מידת החסד שביסוד. הנה החתן והכלה שלנו עומדים מתחת לחופה, ומוכנים להישבע זה לזו שבריתם נאמנת נצח. אך כמו שאנו מכירים מקשר איש ואשה ומקשרים רבים אחרים, כאשר החיים אומרים את דברם, יש הרבה עליות וירידות ופיתולים. ואין דרך הסלולה בשושנים. או אז עלינו להפעיל את תכונת הגבורה שביסוד.

עניינה של הגבורה שביסוד, התגברות על מכשולים ועל איומי האגו שלנו. כאשר אנחנו ערים בכנות לאדם שלידנו, אנחנו יודעים כי אינו מושלם, אין אדם מושלם במציאות. גם לו יש צדדים חזקים וצדדים אחרים. הרבה פעמים גם חלות במהלך החיים תמורות באישיות של כל אחד מאתנו. ואיננו נשארים אותו האדם. ביחד אנחנו נבנים להיות אדם חדש ומיוחד, המורכב משני החלקים – איש ואשה. כנגד המצבים המורכבים האלה, הגבורה שביסוד אומרת: אנחנו נתגבר ונקיים את הברית שבינינו.

אבל זו חייבת להיות קביעה. דבר שמזכירים זה לזה לאורך כל שנות הקשר. להתגבר על כל המכשולים ולהמשיך יחד, זוהי גבורה שביסוד. כאן ראוי לציין נקודה חשובה. עד עכשיו, כשדיברנו על הגבורה, היה לה משמעות של "לחתוך", לדעת להפריד או לצמצם. אז איך הדבר הזה נפגש עם תכונה שעניינה כל כך חיבור, כמו היסוד?!

בזמן אבותינו, כאשר רצה אדם לכרות ברית עם רעהו או עם בוראו, היו שני כורתי הברית מחלקים בעל חיים לשניים, ועוברים יחד בין שני הבתרים. כך מספרת התורה (בראשית ט"ו, ז'-י"ח) על ברית בין הבתרים, בה הבטיח ה' לאברהם את ירושת ארץ ישראל: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר, ה' אלוקים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ …וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת"… תנור העשן ולפיד האש מייצגים את ה', והם עוברים בין הבתרים אותם כרת אברהם. בזה נכרתת ברית הארץ בין ה' לאברהם.

העניין של ביתור בהמה וחלוקתה לשניים, בתור ברית, מוסבר בשיעורים בקבלה, ואומר: שני כורתי הברית הופכים לאחד. זהו משל: כמו שחלוקת הבהמה לשניים אינה הופכת אותה באמת לשני דברים שונים, כך החלוקה והשוני הקיימים במציאות בין שני כורתי הברית, כי הם למשל איש ואשה – אין השוני מחלק באמת ביניהם, אלא הם דבר אחד.

בברית הנישואין אנחנו מפעילים את תכונת היסוד ואומרים, אכן התחלקנו לשני גופים שונים, אבל באמת אנחנו דבר אחד מחולק בשני גופים. וכאן מופעלת מדת הגבורה, ונותנת לשני כורתי הברית כוח להתגבר יחד על כל המכשולים העתידיים בנישואיהם. גם בזמנים הקשים, העליות, המורדות והפיתולים. אך ישנו תנאי נוסף להתגברות זו! ועל כך בהמשך השבוע בשיעורי הרב שקד אליהו פנחס.

סדר ספירת העומר – נוסחים לכל העדות

לשיעורי קבלה נוספים על חג הפסח וימי ספירת העומר

לרכישת ספר 'שער הכוונות על פסח' מהארי ז"ל במחיר מוזל