ספירת העומר | תיקון מידת הגבורה | שבוע שני לעומר

תיקון המידות על פי ספירת העומר | שבוע שני לספירה | תיקון מידת הגבורה

 

כפי שהוסבר מצד אתערותא דלעילא בליל הסדר יורד אור אלוקי עצום, אך אור זה כה חזק עד כי הוא בלתי נתפס על ידינו. הסיבה היא כי על המערכת הרוחנית פועל החוק ש'אין אור בלי כלי', ועל כן עלינו לפעול מצדנו בבחינת אתערותא דלתתא ולעורר את הכלים שלנו, לתקנם ולהכינם אט אט לקבלת השפע. ההכנה הזו אורכת כאמור ארבעים ותשעה יום, הם ימי ספירת העומר ובסיומם מגיע חג השבועות, יום מתן תורה ובאם עשינו את תפקידנו אזי יתאפשר לנו לקבל את השפע בצורה הרצויה ולהגיע לשלמות הנפש על ידי חיבור עם הבורא.

 

התיקון פועל על שבע הנהגות אלוקיות אשר מיוצגות במערכת הרוחנית כשבע הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. משמעות המילה 'ספירה' היא הארה ובכל יום מתגלה חלק אחר מההארה האלוקית. המושג 'תיקון כלים' הוא שבכל שבוע שאנו נצרכים ללמוד הנהגה אחת, ולתקן את רצונותינו בהשוואת הצורה אליה ובכך לפעול בדרך ה' בחיי היום יום שלנו, כדברי חז"ל: "וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלוהייך אש אוכלה הוא אלא להלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא מה הוא מלביש ערומים… אף אתה הלבש ערומים הקדוש ברוך הוא ביקר חולים… ממרא אף אתה בקר חולים" (מסכת סוטה דף יד עמוד א)

 

הניסיון הזה להתחקות אחר ההנהגות האלוקיות, ממחיש לאדם עד כמה הוא רחוק מהדבר, ועד כמה הוא זקוק לעזרת ה' על מנת לשלוט על יצרו. התובנה הזו יוצרת בנפש זעקה ותפילה: כלי שהוא חיסרון אמיתי לישועתו יתברך! וזעקה  זו היא שתושענו, ממש כשם שהצילה את אבותינו במצרים על דרך הכתוב: " וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב, כג). ואם לאמר זאת במילים פשוטות העבודה הרוחנית של ימי הספירה, היא ליצור כלי, חיסרון והשתוקקות לחיבור עם ה'. משום שבדיוק את החיסרון זה מחפש הבורא, כפי שאמרנו 'אין כלי אור בלי כלי' ואם יש כלי היינו חיסרון בתוכו כבר יגיע האור. וזה שכתוב "שכינה בתחתונים צורך גבוהה", כי אין כפיה ברוחניות ואת 'רצונו להיטיב לנבראיו' ניתן לממש  אך ורק, אם לתחתונים יש חסרון ותפילה. במקום אחר נאמר על העניין 'רחמנא ליבא בעי' שפירושו הרחמן, הקב"ה את הלב שלנו הוא רוצה; את משאלת הלב שלנו… בתורת החסידות מכונה כמיהה זו לחיבור עם ה' "כיסופין ד'קדושה".

 

אם כן בשבוע הראשון למדנו על ספירת החסד על שבעת אפיוניה. השבוע נלמד על מידת הגבורה, חשיבותה ונחיצותה הן משום שאף עפ"י שהקב"ה מנהיג את העולם בחסד וברחמים, הוא דן את העולם בתכונת הגבורה והאמת. ויחד שני תכונות אלו החסד והגבורה יוצרות השלמה ואיזון לניהול תקין של המציאות. שהלוא חסד בלי הגבלה דומה לחיבוק דב, זה האומנם חיבוק אך חונק ומזיק. על כן תפקיד מידת הגבורה הוא לתת גבולות ומסגרת לחסד, להשפעה ולנתינה כדי שתהיה תואמת לצורך הקבל.

 

שבעת הספירות מקבילות לשבעת ימי בראשית. השבוע הראשון היה כנגד החסד, בחכמת הקבלה יסוד החסד הם המים, אך עולם מוצף במים אינו נחשב לחסד. פה משתלבת ספירת הגבורה, הנבחנת כנגד היום השני של הבריאה. שם נאמר 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' (בראשית א, ו). ההבדלה והחיתוך של המים הופך את המים לדבר שימושי ומועיל. שהרי אם נתאר לעצמנו את הגשם יורד כמפל מים בבת אחת ובמקום אחד, הרי שכולנו היינו טובעים. עצם תכונת הגבורה מפרזת אותו לטיפות קטנות, באזורים שונים ובעונות שונות וכך הופכים הגשמים מסתם סופה ושיטפון ל'גשמי ברכה'! וזהו בדיוק התפקיד של הגבורה לתמוך במידת החסד וההשפעה ולהתאים אותה לצורך האדם מושפע.

 

אם כן השבוע נלמד ליישם את מידת הגבורה על אופניה השונים: חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה, תפארת שבגבורה, נצח שבגבורה, הוד שבגבורה, יסוד שבגבורה, ומלכות שבגבורה. באופן כללי ביחסי אנוש היחס הנכון ומאוזן בין ספירת הגבורה לספירת החסד הוא שעל כל קילו של מידת הגבורה יש להעניק פי שלוש חסד. יחס זה נלמד מהגימטריה של המילים שהרי חסד שווה  72 ואילו גבורה שווה 216 יחס של פי 3 בדיוק ועל כן בכל פעם שנשתמש בגבורה הרי שמיד עלינו לאזן זאת עם פי שלוש אהבה וחסד, ועל זה נאמר "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (סנהדרין קז ב).

 

כתיבה ועריכה לשונית : הרב שקד אליהו פנחס | מרצה לחכמת הקבלה | יו"ר ומייסד מרכז סולם יהודה

 

לשיעורי קבלה נוספים על חג הפסח וימי ספירת העומר

לרכישת ספר 'שער הכוונות על פסח' מהארי ז"ל במחיר מוזל

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.