שחרית | ברכות התורה והתפילין

ביאור התפילה | ברכות התורה וברכות התפילין | שחרית

השיעור עוסק בביאורן הפנימי של ברכות התורה והתפילין ע"פ עבודת הנפש ותורת בעל הסולם זיע"א.
ראשית נדבר בעניין ברכת 'והערב נא' מתוך ברכות התורה נאמרת בסיום ברכות השחר טרם תפילת שחרית.
נשאלת השאלה, מדוע אנו מבקשים מה' שיטעים את טעם התורה בפינו? "והערב נא ה' וכו?
האם מדובר חס ושלום בתורה שטעמה מר שיש צורך לתת בה טעם ערב?!
אלא, מבואר בזוהר שישנם תרי"ג עיטין (613 עצות) ותרי"ג פיקודין (613 פקודות..)

משמעות הדבר היא כי התורה הקדושה היא עצות ודרכים להתחבר לה' ית' בהשוואת הצורה להיות משפיע ולהפוך את כלי הקבלה לכלי ההשפעה. כפי שנאמר על מקיימי התורה למימינים בה (בתורה), סמא דחיי (סם חיים) למשמילים בה, סמא דמותא (סם המוות) כלומר, באותה תורה אדם יכול ללמוד במטרה להתחבר לה' ולהגיע לחיים אמיתיים, וחלילה להפך להגיע למוות שזה הגדרה של רצון עצמי בהמי של "הב הב" גם ברוחניות וגם בגשמיות, לימוד כדי להתגדל ולהיקרא רבי לשם כבוד וגאווה וכו' וכו'

ומהאמור עולה, בכדי לדבוק בה' וללמוד את התורה בדרך סם החיים אנו מבקשים מה' "והערב נא ה' וכו את דברי תורתך בפינו" כלומר, שמלימוד התורה לא יהיה חסר תכלית בבחינת "חמור נושא ספרים" שהחמור אף על פי שמסוגל להרים ספרים רבים עדיין נשאר בחומריותו וללא עבודה רוחנית אמתית אלא נשאר בעל רצונו לקבל.. אלא שנקבל את סם החיים והטעם בהשפעה ונתינה וערבות התורה שהיא תולדת הדביקות והשוואת הצורה לבורא ית'.

עוד מסביר בעה"ס שלצורך הגעה למטרת הבריאה וההתגברות על היצר והניסיונות האדם נצרך לשלושה דברים: ספרים, סופר, וחברה..
ספרים אשר נכתבו על ידי מי שהגיע למטרה וכתב כיצד לעבור את הדרך אלו כמובן חז"ל..
סופר הוא הרב ומורה הדרך שהגיע למטרה ומדריך את האדם בחיי היום יום.
והחברה אלו קבוצת החברים שרוצים להתעלות יחד לאותה מטרה משותפת של ואהבת לרעך כמוך שהיא המצווה הכוללת את כל התורה כולה ומביאה לדביקות בה'.

וזה "ונהיה אנחנו וצאצאנו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה" שכולנו נלמד את התורה לשמה.. למטרתה העליונה שהיא לדבוק בה' בהשוואת הצורה בצורה מוחלטת ולהפוך את הקבלה להשפעה ולא חלילה ללמוד כדי לקבל על מנת לקבל שהיא הצורה המפרידה בנינו לבין הבורא ית'.

עניין תפילין,
לפני הנחת תפילין נוהגים לומר תפילת "לשם יחוד קודשא ב"ה ושכינתא" ונשאלת השאלה האם חלילה אנו מתפללים ל2 רשויות??!
אחת היא הקדוש ברוך הוא ואחת היא השכינה?
אלא, הקדוש ב"ה, מלשון מקודש ומופרש ומובדל, ושכינתא, כנסת ישראל נקראת שכינה על שם הקב"ה 'השוכן' בתוכה,
כנסת ישראל נקראת כך על שם כל נשמות ישראל שכונסת בתוכה והשכינה היא מדרגה רוחנית הכוללת את כל ההטבה של המשפיע.
ובעצם מדובר באור וכלי כשהם באחדות אחת.
וכידוע הקדושה האלוקית מתחברת לאדם המקדש את עצמו על ידי מעשה המצוות דווקא בלי להבין את טעמם כמו חייל בשדה הקרב.

(כידוע כח קדושת המצוות גדול פי כמה באשר הן נעשות ללא הבנה כך מביא הגר"א וכן בעל התניא ומבאר סוד עמוק זה, משום שלמצוות בלא טעם והבנה קיים יותר אור ישיר וקרוב מה' ית' משום שיש בהן פחות 'נגיעות אישיות' של הנברא… כי הוא אינו מבין אותן ולכן אור ה' מתלבש בהן מעל טעם ודעת וללא גבול ושורשן העליון גבוה למעלה מסדר ההשתלשלות כדוגמת הבית המלביש את האדם בחיצוניותו ומסבבו מחד ומאידך הוא המצרך היקר ביותר מבין שלשת הדברים הנצרכים שהם מזון, לבוש, בית או היכל..)

את התפילין מניחים על הזרוע כנגד הלב לשעבד את הלב מהרצון לקבל לה' ולהיות משפיע. ועל הראש לשעבד את הדעת והמוח לה' כי השכל מגביל את אור ה' וע"י התפילין שרוב פרטיהן הוא ללא טעם כאמור לכן פועל בנפעל טהרת המוח והחיבור לה' להשוות צורה לבורא ית' ולהפוך כלי הקבלה לכלי השפעה.

וכשעובדים בצורה זו מגיעים ומייחדים את קודשא בריך הוא שזה מרמז על אור ה' בטהרתו ובשלמותו המתייחד עם השכינה שהיא הכלים, כנסת ישראל, כאמור למהות אחת של השפעה.
כתיבה ועריכה לשונית : הרב שקד אליהו פנחס | יו"ר ומייסד מרכז סולם יהודה | מרצה לחכמת הקבלה
אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.