שחרית | ברכות התורה והתפילין

משמעות הדבר היא כי התורה הקדושה היא עצות ודרכים להתחבר לה' ית' בהשוואת הצורה להיות משפיע ולהפוך את כלי הקבלה לכלי ההשפעה. כפי שנאמר על מקיימי התורה למימינים בה (בתורה), סמא דחיי (סם חיים) למשמילים בה, סמא דמותא (סם המוות) כלומר, באותה תורה אדם יכול ללמוד במטרה להתחבר לה' ולהגיע לחיים אמיתיים, וחלילה להפך להגיע למוות שזה הגדרה של רצון עצמי בהמי של "הב הב" גם ברוחניות וגם בגשמיות, לימוד כדי להתגדל ולהיקרא רבי לשם כבוד וגאווה וכו' וכו'

ומהאמור עולה, בכדי לדבוק בה' וללמוד את התורה בדרך סם החיים אנו מבקשים מה' "והערב נא ה' וכו את דברי תורתך בפינו" כלומר, שמלימוד התורה לא יהיה חסר תכלית בבחינת "חמור נושא ספרים" שהחמור אף על פי שמסוגל להרים ספרים רבים עדיין נשאר בחומריותו וללא עבודה רוחנית אמתית אלא נשאר בעל רצונו לקבל.. אלא שנקבל את סם החיים והטעם בהשפעה ונתינה וערבות התורה שהיא תולדת הדביקות והשוואת הצורה לבורא ית'.

וזה "ונהיה אנחנו וצאצאנו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה" שכולנו נלמד את התורה לשמה.. למטרתה העליונה שהיא לדבוק בה' בהשוואת הצורה בצורה מוחלטת ולהפוך את הקבלה להשפעה ולא חלילה ללמוד כדי לקבל על מנת לקבל שהיא הצורה המפרידה בנינו לבין הבורא ית'.

(כידוע כח קדושת המצוות גדול פי כמה באשר הן נעשות ללא הבנה כך מביא הגר"א וכן בעל התניא ומבאר סוד עמוק זה, משום שלמצוות בלא טעם והבנה קיים יותר אור ישיר וקרוב מה' ית' משום שיש בהן פחות 'נגיעות אישיות' של הנברא… כי הוא אינו מבין אותן ולכן אור ה' מתלבש בהן מעל טעם ודעת וללא גבול ושורשן העליון גבוה למעלה מסדר ההשתלשלות כדוגמת הבית המלביש את האדם בחיצוניותו ומסבבו מחד ומאידך הוא המצרך היקר ביותר מבין שלשת הדברים הנצרכים שהם מזון, לבוש, בית או היכל..)

את התפילין מניחים על הזרוע כנגד הלב לשעבד את הלב מהרצון לקבל לה' ולהיות משפיע. ועל הראש לשעבד את הדעת והמוח לה' כי השכל מגביל את אור ה' וע"י התפילין שרוב פרטיהן הוא ללא טעם כאמור לכן פועל בנפעל טהרת המוח והחיבור לה' להשוות צורה לבורא ית' ולהפוך כלי הקבלה לכלי השפעה.