מיום א' חשון תרפ"ח – לתלמידים
ב"ה יום ה' נח תפר"ח לאנדן יצ"ו
כבוד התלמידים ה' עליהם יחי'

כל מכתביכם קבלתי לנכון. ומה שכתב לי הר' לוי יצחק נ"י אודות הבזיונות והדיבורים שעליו,

יאמין לי שאני נוטל בכל היסורים ועגמת נפש שלו חלק כחלק עמו, ולדעתי אני מרגיש כאבו יותר הימנו עצמו.

אמנם ישען בשם ה', ויהי' משכורתו כפול בעזרת ה' יתברך.

ואם הי' יכול להתחזק לנהוג מנהג עובדי השי"ת לאמור בפיו ולבו שוין: "שריה ליה רחמנא לכל מאן דמצער לי",

הייתי מיעץ לו להתחזק בזה מאד ויועיל לו לכל דרכיו בעה"י.

ובדבר שאלתו אם יכול להראות את המכתב והדברי תורה של הפסוק (דברים טז, טו)

"והיית אך שמח וכו'", ודאי יכול להראותו לכל החברי' יחיו נצח.

ובמכתב הר' דוד נ"י אני שמח בראותי בו שכבר התחיל לעשות רצוני.

ומה שכתב הר' יהודה צבי נ"י שאינו רואה עצה אחרת כי אם לבא בעצמי לביתי, הנני מסכים עמו בזה, וכבר כל מחשבותי

בהכנת צידה לדרך ולמהר ביאתי לביתי בכל האפשרות, ועבודה גדולה יש לי לעמוד כנגד כל המניעות העומדים עלי לעכבני עוד פה.

וישאל לבני הר' ברוך למה לא הודעני עוד מפיוס השלם הנודע לו.

ותודה להר' משה ברוך נ"י בעד הידיעה ממסיבת החברי' בהסוכות, אמנם לא הודיעני אך עד אושפיזא דמשה רעיא מהמנא.

גם לא הודיעני שמות המסובים בכל סעודה וסעודה שכבר קבלתי הימנו מכתב מאחר הסוכות.

ומענין השלום בין החברי' כבר כתבתי שאין לעשות בזה עבודות גדולות כי בע"ה אתקן בעצמי,

וכל מה שהדליק הסטרא אחרא יקויים עלי', ו'סער על ראש רשעים יפול' (ע"פ ירמיה כג, יט; ל, כג),

ולא תהנה מכל גבולינו אפי' כחוט השערה בעזרת ה' יתברך, באופן שה' יגמור בעדינו בכל מה שהתחלנו למען כבוד שמו ית' וית'.

יהודה