מיום טז' מר חשון תרפ"ז – לר' יהושע הורביץ
ב"ה יום ט"ז לחדש מרחשון תרפ"ז
כבוד ידידי מה"ר יהושע הורוויץ נ"י

מכתבך מיום י"ד תשרי קבלתי. אמנם ידידי, למה אין דעתך נוחה בסדר הישן הראשון שסדרתי לך ואתה מבקש אחר חדשות,

וכבר אמרתי לך שכל עוד שלא תתרגל בסדר הראשון אין אתה רשאי לעשות לך סדרים אחרים, הן קלים הן חמורים,

והנה אתה עושה את עצמך כמו שוכח מעיקרו, ותדפוק עלי אחר סדרים חדשים, אין זה כי אם מהסתת היצר.

והנני להזכירך את הסדר הא' שנתתי לך, ויעזור לך השי"ת שלא יהי' לך מעתה שום הפסק בעבודתו ית', רק לעלות מעלה מעלה עד שתזכה להדבק בהשי"ת כראוי.
א' להיות נכון לעבודתו ית' בערך שני שעות אחר חצות לילה לא יאוחר (דהיינו בשעה השמינית ערבית).

ב' בשתי שעות הראשונות לעסוק בתיקון חצות להצטער את עצמו על גלות ישראל וצער השכינה הקדושה בגרם עוונותיו, ואחר כך בתפילות ותחנונים להשי"ת עד שעה העשירית.

ג' משעה העשירית עד התפילה הוא זמן עיון בספרים הקדושים ב"ראשית חכמה" וכדומה, ובזוהר וכתבי האר"י.

אמנם תראה להבין היטב ולהשכיל בכל אשר תלמוד, ואם לא תבין על בוריו, אל תתן דמי להשי"ת עד שיפתח לבך ותבין אותו, כי זהו העיקר, רצוני לומר מה שהשי"ת מחכים.

ד' לקבוע עתים לתורה בלי הפסק שיחה קלה ח"ו.

ותראה לקבוע עת לא פחות מחמשה שעות כסדרן, ותוכל לקבוע אותם אימתי שתרצה בכל משך שעות היום, אמנם העיקר שלא תפסיק בשום שיחה בנתיים, ויהי' כסדרן, ובלימוד הנגלה דוקא.

ולהזהר שלא לשכוח מהלימוד כלום, ועל כן יחזור על הלימוד כראוי. ונכון בידך שתלמוד הוראה ומסוגל לך ביותר.

גם תוכל ללמוד בשותפות עם מי שאתה רוצה בהמשך החמשה שעות הנ"ל, אמנם לא תדבר בדברים אחרים שאינם מענין הלימוד אפי' מדרכי עבדות וכדומה,

ואם השותף לא ירצה ללמוד זולת שנים או שלשה שעות, אז תוכל לגמור אחר כך לפני עצמך עד שתשלים החמשה שעות! וביתר שעות היום שיושאר לך תצליח במשא ומתן.

הרי שלך לפניך. והתאמץ וזרז את עצמך וקח את השי"ת עמך שתצליח להתנהג כמו שרשמתי לך.

ויתקיים בך מאמר רשב"י ז"ל באדרא זוטא: "אני לדודי, מיומאי אתקטרנא בקטורא חדא לחיי עלמא ולא אתפסק ובגין כך ועלי תשוקתו".

וכעבור איזה חדשים שתתרגל היטב בסדר הזה אז תודיעני ואוסיף לך בדרכי השי"ת.

ובאמת איני רחוק מכם כלום, כי הכול תלוי בכם, כי אין הזמן והמקום מפריע ולא כלום ברוחניות.

ולמה לא תזכרו את התורה שאמרתי בחג השבועות על הפסוק (שיר השירים ב, ט) "דומה דודי לצבי",

שדרשו ז"ל "מה הצבי בשעה שהוא בורח מחזיר פניו לאחוריו כך הקב"ה בשעה שהוא מסתלק ח"ו מישראל מחזיר פניו לאחוריו".

ופרשתי לכם, אשר אז חזר הפנים להיות באחוריים, כלומר שמשתוקק ומתגעגע לחזור ולהדבק בישראל, ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להדבק בהשי"ת,

אשר זהו השיעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם, על דרך שאיתא בברכי נפשי שחיבר הר"י הלוי "פני אל תפילתך ברוצך לחלות פני האדון ה'",

אשר על כן עיקר הסגולה בזמן הזה רק להתמיד ולהרבות הגעגועין והכיסופין, כי בזה מתגלה הפנים, אכי"ר.

והרבה עלי מכתביך וגם זה יהי' לך למשיב נפש.
יהודא ליב במהר"ש נ"י