מיום כ"ה ניסן תרפ"ז – לתלמידים
ב"ה יוד למספר בני ישראל תרפ"ז לאנדאן יע"א
כבוד התלמידים ה' עליהם יחי'

הד' קושיות מהר' משה יאיר נ"י השגתי. ובענין שאלתו בהעסק כדי להפטר מנסיעת אמריקה, הנני באחת להתפלל בעדו שכל אשר יעשה יצליח, וקשה לי להתיישב בענינים פרטיים להחליט דבר מה אפי' לצורך עצמי.
ומה שכתב לי ממחשבתו לתהות על קנקנו של הר'… … נ"י – הוא מחשבה טובה, הגם שמומי הכסילים רחוקים מרפואה, וטוב הי' לברר הטובים מהם וכו'.
ומה שכתב שבני נ"י והר' משה ברוך נ"י קבלו סמיכה על רבנות. מבני שמעתי, וממשה ברוך לא שמעתי כלום.

ואברך את הר' יודא צבי נ"י במזל טוב על השיגו הסמיכת חכמים, ורציתי שישתדל להשיג עוד מהרבנים דב' הצדדים מימינא ומשמאלא.
ומה שכתב אודות הרצון של הר' ישראל שעכטר נ"י, אני מסכים על זה, הגם שעודני מסופק בכוונתו אם להשגת כבוד או גם פרנסה או לשם שמים לבד וכדומה, וטוב שתברר לי ביותר.

ואודות דבר דפוס, עדיין לא כתבתי ההקדמה ואת לוח המפתחות ואת הראשי תיבות עם השער, שקשה עלי מאד סידור הדברים, כי נעשיתי רך ומעונג במשך ימי החג וקשה עלי לקבל עלי עבודה קשה כסדור דברים אלו. אמנם אני חפץ לסיים העניין של הדפסה בכל אופן שיהי'… אטול לי זמן וכח ואסדר אותם במוקדם האפשרי.

ותמוה לי מאד מדוע עוד לא שלחת לי הפתיחה כוללת הנדפסת בשלימות, שעד עתה לא השגתי אלא שתיים שהם אחת, כלומר חציה שנכפלת שמזה ומזה הם נדפסים, ואיני יודע אם תקנתם או לא.

שלשום בלילה קרה לי מקרה נפלאה, שאחד ביקש ממני לבוא לביתו ויראה לי אוצר ספרים שלו שבינהם גם ספרי קבלה, וראיתי שם ספר עמק המלך להרב נפתלי אשכנזי זצלה"ה נדפס באמשטרדם בשנת ת"ח, שהוא חד מבני עליה הפלא ופלא, והוא ספר גדול כמו מאה ושמונים דפין ב' דפין לבויגין [-גליון], והוא סדר שלם לחכמת האמת על דרך ספר העץ חיים, מתחיל מהצמצום ומסיים בעולמות בי"ע התחתונים, ובנוי על יסודות האריז"ל בביאורים של עצמו. גם נסתייע מקבלת הגאונים והראשונים על דרך הר' יעקב קאפל זצלה"ה. וכשפתחתי אותו נפלו לעיני הרבה ענינים ויסודות שאינם מובאים בשום ספרי האר"י ז"ל והראשונים זולת בספר לימודי אצילות לבד שמובאים בספרו אות באות, והיה לי לפלא.

והסתכלתי ביותר, עד שמצאתי שכל ספר לימודי אצילות המיוחס להאר"י ז"ל הוא בדוי ומזויף, אלא מעתיק אחד קיצר את ספר עמק המלך הנ"ל ועשה ממנו חיבור קטן שהוא ספר לימודי אצילות המצוי לנו. ולא עוד אלא שהמעתיק הזה היה עם הארץ גדול שלא הבין בקבלה כלום, ועל כן בלבל את דברי הספר באופן מבהיל, כי לקח מכל עשרה דפין חצי דף ושליש דף והעתיקם אות באות ואח"כ חיברם יחד לענין אחד, עד שענין אחד בספר לימודי אצילות מלוקט ומחובר מעשרה שלישי דפין מעשרה ענינים מיוחדים שבספר עמק המלך, ועל כן הוא מוזר ומתמיה.

והנה גודל כעסי על הרשע השוטה הזה אין להעלות על הכתב, להיותו לקח אצלי זמנים מרובים לסדר לעצמי את הענינים. אמנם חביבים היו עלי מחמת רום קדושתם של הענינים המובאים שם, ועל כן בליתי זמן הרבה עד שאני בוש לספר. ואני מבין שכל הגדולים קרו להם כמוני, ועל כן אני רוצה לפרסם ברבים למען לגנוז את הספר הנ"ל ולהסיר המכשול מדורות הבאים. אחת, שאינו מכתבי האר"י ז"ל. והשנית, שהוא משובש ומבולבל עד שאסור להסתכל בו, והרוצה לעמוד על קדושתם של הדברים ימציא לעצמו את ספר הקדוש עמק המלך הנ"ל ששמה מובאים הענינים על שלימותם ותפארתם הרמה. ואחשוב לפרסם זה בההקדמה שאסדר.

אמנם ספר הנ"ל הוא יקר המציאות, וכנראה שלא נדפס יותר מפעם אחת שהוא קרוב לג' מאות שנה, וגם אנכי ראיתיו בפעם ראשונה.
והשגחה עליונה היה בדבר, להיות שלקחתי עמי בדרך את ספר לימודי האצילות, שמתחילה שכחתי שישנו בתרמילי, ורציתי לשאול את הספר ולא מצאתיו בשום מקום עד שנזכרתי שישנו בתרמילי, והי' לי לפלא.

אודות השאלות הפרטיות אשא תפלתי שבכל אשר יפנה יצליח, כי אי אפשר לי להתיישב בענינים פרטיים בימים האלו אשר טרדותי מקיפים אותי, ועל כן באורו ית' נראה אור.
ואפריון נמטייה להר' משה ברוך נ"י לרגל התחדשות העסק עם ה' גורשטיין, יתן לנו ה' הצלחה בכל אשר נפנה. ולמה לא הודיעני אם בדק את המכונה ונמצאת שלימה, שאני חושב שודאי בדקה כמו שהוראתיו. ואתן לו דין וחשבון מהיין של פסח, שהשגתי כולו כמו ששלח, רק החצונים נטלו מכס, כי שברו בקבוק א' קטן מב' תיבות הקטנות שנשלחו בתור מכתבים, גם בקבוק א' גדול מתיבה הגדולה. ובסך הכל קבלתי ה' גדולים והששי הקטן. גם המצות השגתי בשלימות והיה בהם הברכה עד שקבלתי לי שותף, והיה לשנינו די והותר, כי נשאר על אחר הפסח קרוב לשליש, והיה זה מטוב עין של הר' יהושע נ"י בעל הקמח או מטוב עין של עושי המלאכה או מכלכם יחד.
השני מאות פתיחות עם הטלית קטן עדיין לא השגתי.

בענין הדפוס, אם יש להר' צוקירמאן נ"י אותיות עבות דומות לשל לונדון אפשר להגיה וללקט את השבורות על דרך שמגיהים את השבושים כמו שאני עושה פה בלונדון, כי גם האותיות דפה ישנים המה, אלא התניתי תנאי כפול שיוציא השבורות לבחוץ כפי הוראתי והגהתי, וכן מקיים, כי לא ניסה אפי' להדפיס טרם הסכמתי. ואני מדקדק גדול אחריהם כמו ששלחתי לכם דף אחד מהגהותי פה. ולפיכך אם צוקערמאן יסכים על זה ויקבל על עצמו לציית, אז אפשר לסמוך עליו לדעתי, אלא שצריך לעשות כתב מפורש על זה בתנאי כפול. כי איני סובל אותיות הדקות, וגם המה קשה לשכחה, שמפני קלישותם אינם נדבקים על מוח הזכרון.
ומה שכתב מענין קניית הדגים על יום שביעי של פסח, לא הודיעני מהשגת הדגים, גם מאכילת הדגים אם טובים היו למאכל שהוא העיקר כמובן.
ומענין בית הכנסת החדש אקוה לשמוע עוד.
איני חושק להדפיס הסכמות כעת, ואם תמצאו לנכון שצריכים הסכמות לרגלי הממכר בשוק, וכן הסברא נותנת, אז אם תרצו תוכלו לכתוב מכתבים משמי להרב זאנענפעלד שליט"א והרב קוק שליט"א.

אני חושב שאיני צריך כל כך לכתוב לכם דברי תורה, כי יש לכם די והותר מתוך הכתב ומתוך הדפוס. אמנם מי יודע אם המה עדיין בעיניכם כחדשות, דהמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ועל כן אין האדם מתפעל לשבח אלא מחדשות.
והנה קודם הפסח כתבתי לכם חידושי תורה כמו שאומרים יום-טוב-דיגע תורה, ועמהם תבינו דברי חז"ל בענין יראת שמים ד"כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" (שבת ל, ב), שיש לדייק, לזאת מיבעי ליה, כי המלכות שהוא סוד הלכה וסוד יראת שמים נקרא זאת כנודע, וקוב"ה נקרא זה.
אלא נודע למדקדקים, כשאנו מדברים מזכר ונקבה יחד אז מבטאים הדיבור בלשון זכר, והקב"ה נקרא זה, בסוד הכתוב ודברי חז"ל (תענית לא, א) ד"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר הנה אלוקינו זה וכו' זה ה' קוינו לו וכו'".
אמנם בטרם התיקון דעשיית מחול לצדיקים, שמחול הוא סוד מחילה, אז נאמר (ויקרא טז, ב) "ואל יבא בכל עת אל הקודש", והיינו, מסבת הגלגל על כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפך כנודע, אלא "בזאת יבא אהרן אל הקודש" (ויקרא טז, ג), דהיינו בי"ד לטובה הנקרא זאת. וזהו שאמרו ז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", דהיינו ליחוד קוב"ה ושכינתי' שנקראים אז זה. דעד כאן צריכים לעלות ביראת הרוממות, דהיינו במהפך קבלתו להשפעה, והמשפיע שהוא למעלה מגלגל ודאי יכול להשפיע לכל עת, אפילו לי"ד דלהיפך, שבבחינת השפעה אין כאן ח"ו שום רע, כמו שנתבאר היטב.

וזה סוד הכתוב (דברי הימים א' כט, יח) "שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמיך". דכל זמן שלא זכינו להתאחד בקוב"ה בבחינת מחשבה א', אלא מחשבות, ב' מחשבות וכו', על כן אנו מבקשים "שמרה זאת" – תן לנו כח ועצמה לבא אל הקודש בשמירת הכתוב "בזאת יבא אהרן אל הקודש", ו'שמור וזכור בדבור אחד נאמרו' (ראש השנה כז, א), ובזה נתעלה להתאחד באחדות האמיתי ית' שמו וית' בבנין עדי עד.

מכתב האחרון של הר' לוי יצחק נ"י קבלתי ואיני יודע על מה לא כתב לי כלום מטיבו של קונטרס הד' שהשיג ומה נשתנה מג' קנטרסים הראשונים… …… …
ג' הספרים של הר' יעקב מרדכי קבלתי. ומה שמבקש לכפול הדברים הידועים כדי שיהי' לו התחזקות, לדעתי אין זהו התרופה, אלא יתאמץ לכתוב לי בכל שבוע כמו שבקשתי מכל אחד ואחד כמה פעמים, ויועיל לו להתחזקות.

וכתוב (ישעיה סב, ו-ז) "אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו, עד יבנה ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ". וכן אנו מריצין בקשתינו למרומים דפיקו בתר דפיקו בלי עייפות ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל מזה שאינו עונה לנו, באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין עלינו לעת שיהי' לנו הכלים לקבל השפע הנאמנה, ואז נשיג מענה על כל תפילה ותפילה בפעם אחת, דיד ה' לא תקצר ח"ו.

וזה שאמר הכתוב (ע"פ דניאל א, ד) "ילדים שאין בהם כל מום, ושיש להם כח לעמוד בהיכל המלך", ללמדך אפי' אותם שזכו למחילת עוונות שנמשך כזכיות, שבזה אגלאי מילתא למפרע שאין בהם כל מום, ועם כל זה צריכים עוד כח לעמוד בהיכל המלך, כלומר, לעמוד ולהתפלל ולחכות בלי עייפות אלא בדפיקו בתר דפיקו עד מפיקים רצון השלם מהשי"ת.

ועל כן צריכים ללמד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כח ועוז לעמוד כעמוד של ברזל עדי נפיק רצון מהשי"ת, כמו שכתוב "אל דמי לכם", אע"ג שהשי"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהי' לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו וכו'".

ומובן שכל המלאכות מלמדים בעוד שנמצאים מחוץ להיכל, דאחר כך לאו זמן לימוד מלאכות הוא, כמובן.
ואני פורש בשלום כל התלמידים, ומפני טרדותי לא אוכל לענות בפרטות יותר, ואקוה אל ה' וטובו.

יהודא ליב