קבלימוד

תלמוד עשר הספירות - חלק א / צמצום וקו

א) מהו אור ?

אור

המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.

ב) מהם אור וכלי ?

אור וכלי

הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור.

ג) מהו אור עגול ?

אור עגול

הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.

ד) מהו אור פשוט ?

אור פשוט

הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי.

ה) מהו אור החכמה ?

אור חכמה

הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל.

ו) מהו אור ד'חסדים ?

אור ד'חסדים

הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'.

ז) מהו אויר ריקני ?

אויר ריקני

הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.

ח) מהו אחר כך ?

אחר כך

היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו.

ט) מהו אמצעית ?

אמצעית

בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה.

י) מהו אחד ?

אחד

האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו. וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.

יא) מהו בורא ?

בורא

השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת 'יש מאין', שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה'רצון לקבל' שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם הבריאה.

יב) מהי דבקות?

דבקות

היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.

יג) מהי השואה ?

השואה

אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשוואה אחת.

יד) מהי התפשטות?

התפשטות

אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם 'התפשטות' האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן.

טו) מהו זך ?

זך

בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה.

טז) מהו זמן ?

זמן

הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חודשים ושנים.

יז) מהו חושך ?

חשך

בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.

יח) מהי חכמה ?

חכמה

היא אור עצמות חיותו של הנאצל (הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל)

יט) מהו חלל ?

חלל

בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה ביחס האור נבחנת לחושך. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל". כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור.

כ) מהם טרם ואח"כ?

טרם ואחר כך

כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה 'טרם', ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה 'אח"כ'. עיין אות ט"ז.

כא) מהם יחיד ומיוחד?

יחיד ומיוחד

'יחיד' מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. 'מיוחד' מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עיין אות יוד.

כב) מהו יחוד ?

יחוד

ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת (השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה)

כג) מהם ימין ושמאל?

ימין ושמאל

מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.

כד) מהו יוצר ?

יוצר

השם 'יוצר' מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.

כה) מהו כלי ?

כלי

הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.

כו) מהו למעלה ?

למעלה

השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה 'למעלה'.

כז) מהו מאציל ?

מאציל

כל סיבה נקראת 'מאציל' אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור. [ח"ג פ"ה או"פ א']

כח) מהי מחצבת הנשמה ?

מחצבת הנשמה

בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו'חוצבת' אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.

כט) מהו מטה ?

מטה

הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.

ל) מהו מיוחד ?

מיוחד

'יחיד' מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. 'מיוחד' מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יוד.

לא) מהי מלכות דא"ס?

מלכות ד'א"ס

היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.

לב) מהו מלמעלה למטה ?

מלמעלה למטה

היינו מבחינה א' עד בחינה ד'. כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.

לג) מהו ממלא ?

ממלא

שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות.

לד) מהו מעלה מטה?

מעלה מטה

החשוב ביותר נבחן לבחינת 'מעלה', והגרוע לבחינת 'מטה'.

לה) מהו מקום ?

מקום

הרצון לקבל שבנאצל הוא ה'מקום' אל כל השפע והאור שבו.

לו) מהו מרובע ?

מרובע

המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.

לז) מהו משולש ?

משולש

הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.

לח) מהו נוגע ?

נוגע

אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא 'נוגע' בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה.

לט) מהי נקודה אמצעית ?

נקודה אמצעית

בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה. [עי' ח"ב פ"א או"פ ז' שניה]

מ) מהו סוף ?

סוף

הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.

מא) מהם עגול, עגולים ?

עיגול/ים

אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל'עגול' (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.

מב) מהו עליון ?

עליון

היינו החשוב יותר.

מג) מהו פירוד ?

פירוד

ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי.

מד) מהו פנוי ?

פנוי

הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.

מה) מהו פשוט ?

פשוט

שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.

מו) מהו צמצום ?

צימצום

הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.

מז) מהו קו ?

קו

מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.

מח) מהו קרוב ?

קרוב

כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר.

מט) מהו ראש ?

ראש

אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא 'ראש'.

נ) מהו רוח ?

רוח

אור החסדים נקרא רוח.

נא) מהו רצון פשוט ?

פשוט

שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.

נב) מהו שם ?

שם

השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה, באופן שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.

נג) מהו תוך ?

תוך

המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.

נד) מהי תנועה ?

תנועה

כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.