מאמר על פרשת השבוע

מאמר | פרשת תצווה | תשע”ו

זמן קריאה 5 דק'

פרשת השבוע | פרשת תצוה | אדר א’ תשע”ו

“ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו, מתוך בני ישראל לכהנו-לי.  אהרון–נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר, בני אהרון.ועשית בגדי-קודש, לאהרון אחיך, לכבוד ולתפארת.ואתה, תדבר אל כל חכמי-לב, אשר מילאתיו, רוח חכמה; ועשו את-בגדי אהרון, לקדשו לכהנו-לי” (פרשת תצוה, שמות כ”ח, א’-ד’).

 

כמובן שלא מדובר כאן על קירבה פיזית אלא על קירבה רוחנית, וברוחניות קירבה משמעותה השתוות. כאשר אומר הקב”ה למשה רבנו: ואתה הקרב אליך את-אהרון אחיך ואת-בניו איתו, הכוונה שיקרב אותם מבחינה רוחנית. ידוע שעניין הכוהנים הוא עניין לא פשוט, הכוהנים היו אנשים מסורים המקדישים את כל חייהם לעבודת המקדש. הם לא היו אנשים שעסקו בעניינים פרטיים. והעובדה, שהכוהנים, מכלל שבטי ישראל, הם היחידים שלא קיבלו חלק ונחלה בחלוקת א”י – להם אין בכלל אדמה. לכל השבטים יש נחלה וכל אחד יודע שחלק זה שייך לשבט פלוני, והאזור ההוא לשבט אלמוני, ולכוהנים אין אדמה, אין להם מקום. אומרת התורה “כי ה’ הוא נחלתם” – לשון התורה. ממילא להיות כהן זה לא פשוט, צריך לקרב את האדם לאט לאט לרעיון של הכהונה, למצב שחייו יהיו מוקדשים לעבודת ה’, ולו עצמו אין קניינים ושום חזקות או בעלויות על דבר. “ואתה הקרב אליך את-אהרון אחיך, לקדשו לכהנו לי“. אומר רש”י: לקדשו להכניסו בכהונה ע”י הבגדים, שיהא כהן לי. עכל”ק. יל”ה: האם על ידי הבגדים הוא יהיה כהן לי? לקדשו להכניסו לכהונה על ידי הבגדים? – רק הבגדים המתאימים, וכבר יש הכנה ע”י זה לשרת בקודש? – הרי מדובר כאן בעניין ערכי שהוא עצום ורב, כדי לשרת בקודש ולהקדיש את כל חייו לעבודת ה’ האדם צריך להיות מוכן מבחינה פנימית. משל למה הדבר דומה? – ניקח אדם פשוט מהשוק ונלביש אותו בגדי אדמו”ר. האם הוא נהיה אדמו”ר כי הלבשתי עליו בגדי אדמו”ר? זה לא מובן, מוזר! רש”י אומר את זה על המשך הפסוקים, “ועשית בגדי-קודש, לאהרון אחיך, לכבוד, ולתפארת.ואתה, תדבר אל כל-חכמי-לב, אשר מילאתיו, רוח חכמה; ועשו את-בגדי אהרון, לקדשו לכהנו-לי” – את הבגדים של אהרון לא יכולים לתפור סתם חייטים, בשביל זה צריך  אנשים שהם חכמי לב מלאים רוח חכמה, כמובן שלא מדובר כאן על חכמה חיצונית, על אינטליגנציה או על ה-  IQשלהם, מדובר כאן על חכמה אלוקית. אדם שיש לו חכמה אלוקית הוא זה שיכול לעשות את הבגדים של אהרון.

 

ביאור הדברים: המושג בגד משמעותו לבוש. אנחנו מכירים סוגי לבוש שונים, אדם לא יכול לצאת מביתו ללא בגדים, ללא לבושים שיעטפו את גופו. דוגמה נוספת, אדם רוצה ליהנות, הרי לא ניתן לקבל הנאה מהאוויר, הנאה מלובשת בלבושים שונים לדוגמה: הנאת האכילה מלובשת בבשר שהוא לבוש של תענוג אכילה, כשמכניסים אותו לפה ניתן להוציא ממנו את התענוג. דוגמה נוספת, מורה מסביר רעיון לתלמיד והתלמיד לא מבין, המורה אומר ‘את הרעיון שהבאתי לפניך אתה לא מסוגל להבין, אנסה למצוא לרעיון לבוש שיתאים לך, שדרכו תוכל להבין את הרעיון. המורה מחפש לבוש לרעיון, מוצא משל מתאים ועל ידו התלמיד מבין. אנו רואים שגם זה נקרא לבוש ‘לבוש לרעיונות’. אלו שלוש דוגמאות: לבוש פיזי גשמי – ללא לבוש האדם לא יכול לצאת החוצה. לבוש התענוגים ולבוש הרעיונות. גם ברוחניות יש לבושים, ‘אור ישר’ הוא האלוקות, שאינו יכול להתלבש באדם ללא לבוש של ‘אור חוזר’. על פי הדוגמאות אנו רואים שבכדי להשתמש בדבר צריך שהוא יבוא בלבוש מתאים, אם אין לו את הלבוש המתאים, או שהוא יהיה בלי לבוש בכלל, לא יהיה ניתן להתלבש בו, ולא יכולה להיות בו תפיסה. כך גם ברוחניות, הנושא המדובר ברוחניות הוא ‘אור האלוקות’ המכונה בשפת הקבלה – ‘אור ישר’, כי בא באופן ישיר לנבראים מתוך רצונו של הבורא להטיב לנבראיו. ‘האור הישר’ אינו יכול להתגלות לתחתונים ללא לבוש של ‘אור חוזר’, שהוא כוח של השפעה, של אהבה. כלומר, כאשר הבורא משפיע לנברא, והנברא מרגיש שהבורא משפיע לו ואוהב אותו, אז הוא מתעורר להחזיר נחת רוח לבורא, זה נקרא ‘אור חוזר’. הוא מרגיש שהבורא אוהב אותו ומכוח כך הוא מתעורר לאהוב את הבורא בלי שום אינטרס עצמי. נמצא שבאדם יש רצון להשפיע לזולתו, ורק כשיש בו אהבת זולתו יכול להתגלות בו האור העליון. דללא זה אין השתוות הצורה בין הבורא לנברא. אם הבורא כולו משפיע והנברא כולו מקבל, אז אין השתוות, ואם אין השתוות אין קירבה, ואם אין קירבה אין תפיסה ואין חיבור ואין מגע. אבל כשהאדם מתקן את עצמו בטבע חדש של השפעה, של אהבת הזולת ‘ואהבת לרעך כמוך’ ואהבת את ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך’ – אם האדם מתקן את כל החיים שלו בתיקונים הללו, ברצונות הללו, אז הוא יוצר השתוות בינו לבין הבורא, ואז ‘האור העליון’ יכול להתגלות. אם כן, ‘האור ישר’ זקוק ללבושי ‘אור חוזר’. ה’ יתברך זקוק ללבושים של רצון להשפיע, של אהבת הזולת מצד האדם, בכדי שהוא יוכל להתגלות באדם.

 

ובזה ניתן להבין איך ע”י בגדים נעשים כהנים? לא מדובר כאן על בגדים חיצוניים, מדובר כאן על בגדים רוחניים שבהם באמת יכול להתלבש ‘האור העליון’ – לבושי ‘אור חוזר’. לבושים של רצון להשפיע, של אהבת הזולת, של אכפתיות, של הרגש החבר, אלו הלבושים להתקשרות עם האור העליון, עם ה’ יתברך. זו הכוונה הפנימית. כל הציווי “ועשית בגדי-קודש, לאהרון אחיך” – הכוונה לסוגי קדושה, מצבים רוחניים, שבהם האדם פרוש מהרצל”ק ומהאהבה העצמית שלו, והוא חי את הרצון להשפיע ואת אהבת הזולת – זה נקרא בגדי קודש וזה “לכבוד ולתפארת” – כבוד  ה’ ותפארת ה’ מתלבשים בתוך הלבושים האלה. הלבושים האלה הם פשוט מצבים רוחניים שבהם האדם צריך להיתקן וזה הביאור של “ואתה הקרב אליך את-אהרון אחיך ואת-בניו איתו, מתוך בני ישראל–לכהנו-לי – אהרון הוא השורש – בחינת הכתר, ואח”כ נדב ואביהו אלעזר ואיתמר, חכמה ובינה, תפארת ומלכות. אהרון קוצו של יוד, וארבעת בניו בחינת י.ק.ו.ק. “ואתה, תדבר אל כל-חכמי-לב, אשר מילאתיו, רוח חכמה” – רק אנשים מורמים מעם שיש בהם חכמת אלוקות יכולים לתפור את הבגדים הללו. ועוד: בגד מלשון בגידה. איך פירוש זה מסתדר עם הפירוש הראשון? הרי שני הפירושים הללו לכאורה סותרים זה לזה. בגידה משמעותה שהאדם מתנתק מחברו, מתנתק מהבורא, הוא בוגד בהם. ובגד לפי הפירוש הקודם הוא ההפך הגמור, הוא עניין של חיבור, של אהבה של רצון להשפיע, איך מתקיימים שני פירושים הפוכים לאותו דבר? – התשובה היא שאחד משלים את השני. כי רק בזמן שהאדם מרגיש שהוא בוגד בה’ אז מתעורר בו חיסרון להשיג את הבגד הרוחני של אהבת ה’. רבנו “בעל-הסולם” אומר כלל ברזל: כל דבר ברוחניות ניזון מההפך שלו. יתרון האור ניכר דווקא מתוך החושך. ולכן, רק אנשים שמתאמצים להיות עבדי ה’, שמתאמצים לקבל עול מלכות שמיים, לזרוק את התאוות שלהם לפח, אנשים שמתאמצים להיות משפיעים, שמתאמצים לאהוב את סביבתם, להשפיע, לתת ולוותר משלהם, להעניק ולדון לכף זכות, רק אנשים כאלה רואים עד כמה שהגוף שלהם מתנגד לכל הנ”ל. רק אנשים כאלה מרגישים שהם בוגדים בה’. ואילו אדם שלא מתאמץ בכל הנ”ל לא מרגיש בכלל שהוא בוגד בה’, והוא חושב שהכל בסדר אצלו. רק מי שעובד רואה עד כמה הדברים קשים ועד כמה הגוף בורח מכל סוגי העבודה האלה רואה את מרידתו ובגידתו בכל ענין דקדושה.

 

דומה לשני אנשים שיש ביניהם חוזה, למשל איש ואישה הקשורים בחוזה נישואין, בקידושין וכתובה וכדומה, פתאום מתברר לאחד מבני הזוג שהשני חושב על מישהו אחר והוא לא נאמן לו, זה יוצר מיד קרע, ניתוק – זוהי בגידה. כך גם בעבדות ה’. פתאום האדם מגלה שאיכפת לו מעצמו ולא איכפת לו מהבורא, איכפת לו מכל האינטרסים שלו, מהעניינים שלו, לא איכפת לו בכלל מה הבורא רוצה. דומה הדבר לאדם שמסתובב עם מישהי אחרת, ח”ו. בספרי חסידות מביאים באמת את הדוגמה הזאת של אדם שמקיים תורה ומצוות, אבל הוא חי ומקיים תו”מ למען סיפוק היצרים שלו. – זה דומה לזנות. דוגמה זו מופיעה בספר “יושר דברי אמת” – גם בזוה”ק מופיעה דוגמה לעניין בגידה, בפרשת נשא, שאם האדם עובד למען הרצל”ק ולא למען ה’, בערכו נבחן שהשכינה כביכול הולכת ומזנה עם אל אחר, במקום להיות דבוקה באלוקים חיים. אל אחר זה הרצל”ק של האדם. האדם במצב הזה הוא כמו אישה והקב”ה כמו גבר. כפי שאנו אומרים בליל שבת ‘לכה דודי לקראת כלה’, הנשמות נבחנות לבחינת כלה בערך הבורא. אם הנשמות מתעסקות בעניינים אחרים ולא עם הבורא, נבחן שהן כביכול בוגדות בו, הוא אמור להיות האיש לו הן נשואות, אבל אם הן הולכות לכיוונים אחרים, הן בוגדות בו. כך אדם שהוא עובד ה’, כשהוא רואה שהגוף שלו מעוניין בכיוונים אחרים, ושהוא לא מעוניין בנאמנות, לא לה’ ולא לחברים אלא רק לעצמו, זה נקרא בגידה. אדם שמרגיש שהוא בוגד בבורא, מגלה שיש לו חיסרון, וכדי למלא אותו עליו להשיג את הבגדים הרוחניים שהם לבושים להתגלות האור העליון, אור האלוקות. מה הם הבגדים הרוחניים? – אהבת הזולת ואהבת ה’. דווקא אדם שרואה עד כמה הוא רחוק מאהבת ה’, עד כמה אהבת עצמו שולטת בו, ומגלה שיש לו חיסרון, לו יש את השתוקקות להשיג את אהבת ה’ ואת האמונה בה’ ואת יראת ה’, כל אלה הם לבושי קדושה לכבוד ולתפארת. כאן שני הפירושים מתחברים. משנכנס אדר מרבים בשמחה ויש להתכונן לפורים. בפורים כתוב “ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר” – אבל לא לפני שבת זכור, שאז כתוב “תמחה את זכר עמלק” – לפני שהאדם מגלה את העמלק שבתוכו, לפני שהוא מבין שהוא מתנגד לאמונת ה’, לפני שהוא משתדל למחות אותו, הוא לא יכול להגיע לשמחה האמיתית של הדבקות בה’ מבחינת “ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר” – קודם האדם צריך להבחין בצדדים הלא טובים שיש בחיים שלו ולמחוק אותם, ואז הדלת פתוחה להתקרבות למלך מלכי המלכים (תשס”ו).

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לעמוד מאמרי הקבלה של הרב גוטליב

לעמוד שעורי הקבלה בווידאו של הרב גוטליב

לרכישת ספרי קבלה וחסידות מהרב גוטליב

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.