מאמר | פרשת וילך | תש"פ

זמן קריאה 2 דק'

בס"ד

"בבוא כל ישראל לֵראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם" (שם לא, יא).

ויש להבין מהו 'נגד כל ישראל'? ויש לפרש: 'בקבוצה', בדיבוק חברים, שזה עניין 'הקהל', רק כך אפשר לעבוד באמונה והשפעה למעלה מהדעת, שזהו בחינת 'באזניהם' – אוזן שהיא בינה כנודע, וזהו 'נגד כל ישראל' – נגד הגוף של האדם.

"הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויָראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (שם, יב).

אפשר לפרש בכמה גופים: ע"י התאחדות לקבוצה אחת אפשר להילחם בגוף הבהמי של האדם.

ואפשר לפרש בגוף אחד: האנשים והנשים והטף הם כל מיני מצבים שיש באדם, וע"י זה שהוא יקבץ את כל הדיבורים והמחשבות שלו, הוא יפחד מה', וז"ש: "ולמען ילמדו ויָראו את ה' אלקיכם.

 (שב"ק פרשת ניצבים-וילך התשס"ו)

"ויאמר ה' אל משה הנך שֹׁכב עם אבתיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם…" (שם לא, טז-יז).

פירוש: אם האדם מתרחק מהקב"ה, אף הקב"ה מתרחק מהאדם וזורק אותו מהקדושה, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. ועוד אמר מו"ר ה"ברכת שלום" זיע"א: עצם זה שהאדם מתרחק מהקדושה, זה עצמו עונש על כך שלא החשיב את הקדושה. והבושה והייסורים שמגיעים לאדם זה כבר התיקון של האדם, שעל ידו מתקרב לקדושה בחזרה.

 (טיש 'בואי כלה' שב"ק פרשת וילך התשס"ט. הילולת מו"ר ה"ברכת שלום" זיע"א)

"ויאמר ה' אל משה הנך שֹׁכב עם אבתיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם…" (שם).

ויש להקשות: וכי משום שמשה רבינו יסתלק, העם ילך אחרי אלוהים אחרים? מה הקשר בין שני העניינים? ויש לפרש: משום שהאור שמשה רבינו המשיך לעם ישראל יסתלק, לכן ילכו אחרי אלוהים אחרים, כיוון שלא יהיה לעם את הכוח ללכת בדרך הקדושה.

"ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך" (שם כ"ג).

מובא בשם ה'חידושי הרי"ם': ככל שהדורות יורדים מנהיגי הדור גבוהים יותר. לכן יהושע היה יכול להכניס את העם לארץ ישראל ומשה רבינו לא, כי יהושע היה גדול יותר ממשה רבינו. ומנהיגי הדור האחרון האמיתיים הדבוקים בה', הם גדולים יותר ממנהיגי הדורות הקודמים. ומה שאומר המדרש: 'פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה' – זהו מבחינת הזכות של המנהיג, שהמנהיג של הדור הקודם זך יותר, כי מדרגת המנהיג היא לפי מדרגת הדור, וככל שהדורות יורדים, יורדת גם רמתם הרוחנית של המנהיגים. אך מאידך גיסא, כיוון שהדור נמוך יותר אפשר וצריך להמשיך אורות גדולים יותר מהדורות הקודמים. נמצא, שמבחינת המשכת האור הצדיק של הדור האחרון גדול יותר, התורה של הדור הקודם לא מספקת לדור האחרון, וככל שהדור יורד הוא צריך אור תורה גדול יותר. אבל מנהיגי הדורות הקודמים זכים יותר ומסוגלים יותר להלבשת האור.

(טיש שב"ק פרשת וילך התשס"ט. הילולת מו"ר ה"ברכת שלום" זיע"א)

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו