מאמר | פרשת בשלח | תשע"ט

“וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים”. אמר רבי שמחה בונם מפשיסחא זי”ע: יודען ברוכען צו גיין ארויף. יהודים צריכים לעלות למעלה. עכל”ק. צריכים לנצל כל מצב לעליה. גם כאשר יש משברים, ובעיקר כאשר יש משברים וזמנים קשים, צריך לנצל אותם לעליה ולהתרוממות, כי שום מצב לא בא מעצמו, אלא הכל בא מאת השי”ת, בכדי שנרגיש צורך ולחץ לתקן את עצמינו באמונתו. בזמנים הקשים ביותר צריך לדעת שאין עוד מלבדו, והכל לטובה. כך בפרט, וכך גם בכלל בכללות מצב בית המדרש.

*

“ויקח משה את עצמות יוסף עמו”. במדרש: עליו הכתוב אומר:  “חכם לב יקח מצוות”. למה לא אמר יקח מצוה לשון יחיד? אלא לקשר מעשה המצוה שעשה שנקרא מצוה תתאה, ליחדה אל מצוה עליונה, שהיא המחשבה והכוונה של המצוה. וזהו שאומרים על מצוה אחת “אשר קידשנו במצוותיו” לשון רבים (הבעש”ט זי”ע). רואים אנו את מה שרבותינו הדגישו הלוך וחזור, דכיון שהאדם עשוי מגוף ונשמה, ע”כ גם המצוה צריכה להעשות בב’ אופנים, במעשה ובמחשבה, ואחד ללא השני לא שייך. בו זמנית אדם צריך לעשות את מעשה המצוה ולקשר מחשבתו להשי”ת, לקיים “שיויתי הוי”ה לנגדי תמיד”, לשוות את גדלות השי”ת העצומה מול עיניו, ולבקש לשרתו ולהשפיע לו נחת רוח.

*

“ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלישתים”. ארץ פלישתים ענינה תענוגים רעים, ואם היו עוברים דרך ארץ פלישתים, היה עם ישראל צריך להרים בעבודתו הקדושה מידה זו של השתוקקות לעבודת ה’, ולעבדו במידת אהבה ותענוג של קדושה. 

ע”כ “לא נחם דרך ארץ פלישתים, כי קרוב הוא”, יותר מידי קרובים הם לזה, שזה עתה יצאו מארץ מצרים מקום הזוהמה, ואינם מסוגלים לעבוד את ה’ במידת אהבה, כי יש חשש שעי”ז יכולים הם ליפול בתאוות ח”ו. לכן “ויסב אלקים את העם דרך המדבר”, מדבר רומז ליראת ה’, שיעבדו את ה’ במידת היראה (רבי משה מידנר מסלונים זי”ע). 

פירוש: מדבר משמעותו מקום שאין בו תענוג, מנוגב מכל לחלוחית, ובזמן שאדם עדיין מונח בתוך הרצון לקבל עמ”נ לקבל אינו יכול לבוא למצב של קבלה עמ”נ להשפיע, דמסור הוא ביד הרצון לקבל לתועלת עצמו. לכן עדיף שילך במדבר דהיינו שיעבוד למעלה מהדעת בבחי’ משפיע עמ”נ להשפיע, ללא קבלה כלל, עד שיתעלה.

*

“אז ישיר משה” הה”ד (שם צג) “נכון כסאך מאז”, א”ר ברכיה בשם ר’ אבהו: אע”פ שמעולם אתה, לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, לכך נאמר “נכון כסאך מאז”. משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך ב”אז” נתיישבה מלכותך וכסאך נכון (מדרש רבה בשלח). 

כי בעת הבריאה נסתר השגחתו יתברך בעולם, ובעת גאולת מצרים נתגלה. כי בכל נברא יש נקודה שנתברר על ידה כבודו יתברך. וזה ענין פרק שירה שיש לכל נברא שיר ושבח להשי”ת. ואז ישיר ישראל השירה הזאת, פירוש: השירה הידועה שעולה מכל הנבראים, ובני ישראל עשו שכל הנבראים ישירו, ויגלו נקודה אמיתית שהם עומדים מחיות השי”ת שמחדש בכל יום מעשה בראשית. וכל זה תלוי במעשה האדם, כי כשעושה מעשה בדביקות השי”ת, ע”י ידיעה זו שכל מעשה יש לו חיותו יתברך, ע”פ ידיעתו נתברר זה בגוף המעשה, ומסיר עי”ז ההסתר ונתגלה הפנימיות. ופירוש שירה הוא להיות הכל נמשך בקו ושורה למקור שורשו שהוא חיותו יתברך, וז”ש שע”י אמונה אמרו שירה. (שפת אמת מגור זי”ע). 

נקודה זו שעליה מדבר השפת אמת זי”ע היא הרצון להשפיע שיש בבחי’ אחורים בכל איש ישראל, ובזמן שהאדם אומר שירה, היינו שמהלל להשי”ת מתוקף עבודתו בהתאמצות גדולה להאמין על סמך תורתנו הקדושה ועל סמך גדולי ישראל מכל הדורות, עי”ז זוכה שתתגלה הנקודה שבלבו, שהיא הרצון להשפיע הנטוע בו בהעלם. א”כ חלק מעבודת האמונה היא לשיר, בבחי’ מזמור שיר ליום השבת, כי השבת היא מעין עולם הבא, והיא הנקודה שבלב כל יהודי וממנה צומחת השירה. וצריכים לשיר ע”י הפה הגשמי, ולחבר אז מחשבות של אמונה לשירת הפה הגשמי, ומזה צומחת גם תפילה לישועת השי”ת. ע”י שירת הפה הגשמי ורקידת הרגלים, מתעוררת השירה הפנימית, שירת הנשמה.

*

“ויהי בשלח פרעה וכו’ ויקח משה את עצמות יוסף עמו”. ענין סמיכת הפסוקים, דהנה כאשר ראה משה רבינו ע”ה כי אף אחר שיגאלו, עוד פרעה הולך אחריהם ללוותם, עלה בדעתו שעדיין לא נשלמו ישראל בתכלית השלימות, שלכן יש עוד שייכות לפרעה עמהם.

וכן ראה שלא נחם אלקים דרך ארץ פלישתים פן ינחם העם, ומזה הבין שלא נשלמו בתכלית הבירור. ובאם רואה האדם שהשי”ת מנהיג אותו בהסתר, לא ירבה להתחכם, רק שיעסוק בפשוטי המצוות, ויכלול עצמו במידת היראה, וזהו “ויקח משה את עצמות יוסף”, דהכניס עצמו במידת היראה שהיא מידתו של יוסף (שעל ידה היה שומר הברית), וזה ענין יראת חטאו קודמת לחכמתו (מי השילוח זי”ע). 

דהנה יוסף הוא בחי”ג דעביות הממשיכה את אור החכמה, אבל צריך יראה לשמור את הברית ואת המסכים החופים על מקום הזווג, שאז חכמת התורה מאירה כראוי. כל טוב ושמחות עד בלי די ידידכם אמג.

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו