פרשת בראשית | תש"פ

זמן קריאה 5 דק'

בס"ד 

 "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ " . 

"שמים" מורים על המשפיע, ו"ארץ" על המקבל, וה ה אומרת התורה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", והיי ו ש'בראשית' כל פעולה ופעולה האדם צריך לדעת שיש משפיע ומקבל . 

  *

בספר שפת אמת כתוב : 

בלוחות הש יות ה' אומר למשה רבי ו "ואיש לא יעלה עמך", ומפרש רש"י אין לך יפה מן הצ יעות. וקשה למה לא תן גם הראשו ות בצי עא. אבל בוודאי ש יהם צריכין, שבוודאי בראשו ות היו ב י ישראל בחי' צדיקים גמורים. והיו מוכ ים להטות כל הברו אים אליו ית'. ולפרסם כבוד מלכותו ית' בעולם בפרהסיא. כאשר כך הי' רצון אבי ו אברהם בתחלה. אכן כאשר עמלק הרשע ימ"ש הטיל שאור בעיסה ועיכב הטובה מכל האומות אשר דחו על ידו. כמ"ש ראשית גוים עמלק כו'. וכמ"ש במ"א. ו פלו גם ב "י מהתלהבות הראשון עד שגרם שבאו אח"כ לכ לל חטא העגל. לכן הי' אח"כ העצה בבחי' הצ יעות. ומ"מ גם זה אמת כי לולי התלהבות  הקודם בפירסום לא הי' אח"כ יכולת לילך בדרך צ יעות. רק ע"י שכבר הקדימו בקולי קולות תקיים אח"כ הצ יעות. וזה לימוד לדורות כי בתחילה צריך להיות בהתלהבות עצום. ואם כי לא יהי 'שאר זאת ההתלהבות דבר של קיימא. עכ"ז הוא הכ ה גם לימי הירידה אח"כ (שפת אמת כי תשא תרלט) . 

פירוש: השפת אמת מקשה מדוע לא ית ו הלוחות הראשו ות מיד בצורה של הלוחות הש יות – 'בצ יעות', מסביר השפ"א ללמדך שה' אוהב את הבראשית, שהוא ההתלהבות הגדולה שבאה בהתחדשות של תחילת העבודה. וע"כ ית ו הלוחות הראשו ות ברעש ופירסום גדול, ללמד שכך תמיד צריך האיש הישראלי להתחיל את עבודתו בהתלהבות והתחדשות גדולה, ואם כך מתחילים אזי אח"כ יכולים ללכת בצ יעות . 

עוד י"ל ע"פ מ"ש רש"י הראשון בפרשתי ו וז"ל: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצוה ראשו ה ש צטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום (תהלים קי"א) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם חלת גוים" , שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה הי א, הוא בראה ו ת ה לאשר ישר בעי יו , ברצו ו ת ה להם , וברצו ו טלה מהם

ו ת ה ל ו", והקשה ה"בר כת שלום זצ"ל מדוע ה' שם את הגוים בא"י , ואח"כ כאשר עם ישראל יכבוש את א"י יהיו להם טע ות, ומשום טע ותיהם היה צריך להתחיל את התורה מבראשית ,

הלוא הקב"ה היה יכול להשימם לכתחילה במקום אחר בכדור הארץ, וממילא לא יהיו להם

טע ות, ולא יצטרכו להוסיף עוד חלקים בתורה? אלא  הדבר ובע משורשים רוח יים דא"י מורה על פש האדם , וה ה דבר מוכרח הוא לברוא את האדם מתחילה עם הרצון לקב ל, דהלוא זהו

כל מהות האדם, בכדי שה' יוכל להשפיע את הטבתו לאדם שהוא מטרת הבריאה ,ד ללא הרצון לקבל לא היה לבורא למי להשפיע את רצו ו להטיב, והיי ו אומות העולם הטמאים אשר משכים מהרצון לקבל, א"כ מוכרחים הם מתחילה להיות בא"י, דהלוא האדם מוכרח שיהי' עם

רצון לקבל מתחילה, ורק אחר שהאדם קו ה את הרצון לקבל בי"ג ש ותיו הראשו ות בשלימות , (כפי שכ' רבי ו בהקדמה לספר הזוהר), אז מגיע זמ ו של היצה"ט, והיי ו עם ישראל שבא לארץ ישראל, ומתחיל להשפיע את השפעותיו הטובות לאדם, להתחיל לב ות את הקדושה אצל האדם ,לב ות את הרצון להשפיע אצל האד ם, ולסלק את בחי' אומות העולם מתוכו, והיי ו שהרצון לקבל ישמש ע"פ חוקי הקדושה. וזהו ההסבר מדוע מתחילה ית ו הלוחות בפהרסיא, ללמדך שמתחילה האדם צריך להתחיל לעבוד בשביל הרצון לקבל, שע"כ מורה הפירסום , שהאדם עובד משום איזה אי טרס, מחמת ההתלהבות שיש לרצון לקבל ה אה מכך, ורק לאחר מכן אפשר לעבוד בהצ ע והיי ו בע"מ להשפיע . 

  *

"ת ו רב ן יום ש ברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה ש ק סה עלי מן השמים היה יושב [בתע ית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כ גדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מ הגו של עולם הוא" (ע"ז ח א.) 

ע"ד הפ ימיות י"ל כך – "מ הגו של עולם הוא", אין המדובר על השמש הגשמית , אלא פירושו הוא שחלק ממ הג וקיום העולם הוא החוש ך, והוא משום שתפקידו חשוב עד מאד, משום שהחושך מכין את היום, דיתרון האור יכר דווקא מתוך החושך .  

  *

"אדם הראשון ברא בששי ושמשה לו חמה כל ליל שבת וכשהגיע מוצאי שבת וחשך לו היה סבור שעולם חשך בעדו תן לו הקב"ה בי ה והביא ש י רעפים והכם זה בזה והוציא מהן אור "(שבת ב ב).  

"ש י רעפים" מורה על קו ימין וקו שמאל. "והכם זב"ז" היי ו המלחמה של ב' הקוים

שמכחישים זא"ז. "והוציא מהן אש" היי ו הקו האמצעי, והוא האש שמפעילה את האדם, משום שכל האש שמפעילה את האדם זה בא רק מהמלחמה של הימין והשמאל, והוא משום שמתוך המלחמה והחושך, האדם יזקק לעזרת ה', וכאשר האדם זקוק לה' באמת, ה 'ותן לו את הקו האמצעי, שכולל את הכל בחדא מחתא . 

  *

ה תיבות שלום כותב בחשיבות של ידיעת גדלות ה', ובגודל חשיבות  הע ין הסביר ע"י משל למה הדבר דומה לאדם שהמלך הכ יסו לתוך בור קטן חשוך ואפל, כל ימיו ולא ידע משהו אחר ,וה ה אותו האדם החשיב ואהב את המלך, וע"כ היללו איזה בור יפה ו פלא יש למלך, והוא משום שאותו אדם לא ידע על כמה מדי ות גדולות ויפות מושל המלך, וע"כ לא ידע להלל את המלך באמת . 

וידיעת גדלות ה' תיתכן בב' אופ ים בליבא ובמוחא. ליבא – היי ו הרגשת גדלות ה'. מוחא  – ידיעת גדלות ה', והוא ע"י לימוד חכמת הקבלה אשר מראה לאדם כמה גדול ה' . 

בשיחה לבחורים: מה שבחור מרגיש הרבה פעמים כבידות גדולה בעת לימוד תורת ה', הוא משום שאין לבחור תע וג בעת לימודו, משום שאי ו מרגיש תע וג על המקום, וע"כ בעת שיש לאדם איזה תע וג גשמי כגון טיול הרי שהוא רץ במהרה ומזדרז בשמחה, והוא משום שמרגיש

בדבר תע וג מידי, וע"כ אם הבחור ירגיש שהוא לומד תורה של המלך, ובזה שהוא לומד את

תורת ה' המלך הרי הוא משמש בזה את המלך הגדול, אזי יהי ה לו בזה תע וג גדול , וכל הכבידות תירד . 

(שב"ק פרשת בראשית התשע"ז. צפת תובב"א ) 

  *

ה ה א ו מתחילים כעת מתחילת התורה את חומש בראשית, וה ה מה התורה אומרת ל ו

בתחילתה – על אדם וחוה שחטאו, וגזירת מיתה על האדם, ועל האשה בעצב תלדי ב ים ,

וארורה האדמה בעבורך. וכן שקין רוצח את ההבל, וכן מ"ש התורה "וי חם ה' כי עשה את האדם, משום ש"יצר לב האדם רע מ עוריו", וכן אח"כ מספרת ל ו התורה על המבול, ואח"כ על סדום. ולכאורה יל"ה מדוע התורה מתחילה עם כ"כ הרבה רעות, וכי התורה לא יכול להתחיל בצורה עימה יותר, למשל איזה מדריגות יש ל ו ואיך א ו תעלה מעלה מעלה? ומדוע להתחיל כך הלוא כל התורה שמותיו של הקב"ה? אלא היסוד כאן הוא שא"א לדבר על הטוב ועל האור, אם אין מקודם את החושך דיתרון האור יכר דווקא מתוך החושך, דווקא מתוך היפך האור, דווקא מתוך היגיע ה, מתוך הכלי והחיסרון, ואז כאשר האדם מגיע לתיקו ו הוא רואה איך כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, ואיך כל הקלקולים הם ושא לאור. 

(סעודה שלישית שב"ק פרשת בראשית התשע"ח )

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו