מאמר על פרשת השבוע

מאמר | פרשת בחוקותי | ב

זמן קריאה 8 דק'

פרשת השבוע | פרשת בחוקותי | אייר תשע”ה

“אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם” (פרשת בחוקותי, ויקרא כו ג).

 

אם תלכו לפי החוקים והמצוות שאני נותן לכם, אז יהיה לכם רק טוב. כי הנה הבריאה הזאת דומה למין מפעל ענקי שיש בו מחלקות גדולות ושונות, מדורים שונים, יש פועלים מכל הסוגים ומכל המינים, מנהלי מחלקות וכו’, והמפעל הזה צריך להתנהל לפי חוקים מסומים. הרי לכל דבר יש את החוקים שלו, גם אם אנחנו קונים טייפ רקורדר בחנות לטייפים יש לו גם חוקים משלו, יש לו הוראות הפעלה. בד”כ מתלווה לזה פרוספקט שהם כמה דפים בתוך הקופסא, ובפרוספקט כתוב איך צריך להפעיל את הטייפ, למה משמשים הכפתורים השונים וכו’. מה יהיה אם יבוא אדם חכם אחד ויגיד, אני לא רוצה להסתכל בתכנית שנתן היצרן פה, זה לא מעניין אותי, אני רוצה להבין איך העסק הזה פועל לבד. ע”כ הוא מנסה את כל הכפתורים, קרוב לודאי שמהר מאוד הוא ישבור את הטייפ. טייפ זה לא אבידה כל כך גדולה, אם אדם שבר טייפ אז הוא הפסיד טייפ בסך הכל. אבל במפעל הגדול הזה שנקרא העולם, יש חוקים הרבה יותר קריטיים, ואם האדם לא שומר את החוקים של העולם, אז זה לא רק שהוא שובר את העולם, הוא שובר גם את עצמו, וגם עושה נזק לעולם ולבריאה. ואם כן, אם חפצי חיים אנו, אם רצוננו לחיות כמו שצריך, בשמחה, בהצלחה ובתקווה, אם אנו רוצים להינות מהחיים כמו שצריך, אנו צריכים לשמור את החוקים שקבע בורא העולם. “אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו” (שם ג-ד) אם עם ישראל הולך ע”פ חוקי ה’, גם הבריאה מעניקה לו מטובה. אז הגשמים יהיו בזמנם, והארץ תתן יבולה בשפע ועץ השדה יתן פריו. בזמן שישראל הולכים בדרך ה’ ע”פ חוקי התורה, הם יכולים ללכת מחיל אל חיל. כך האדם הפרטי וכן עם ישראל כולו. אני בטוח שאם היינו הולכים ע”פ חוקי התורה, בוודאי לא היינו צריכים לתמיכה של שום עם מאומות העולם, לא היינו צריכים לחסדי האמריקאים, לא היה מענין אותנו מה שהאירופאים אומרים, אלא היינו עומדים על הרגלים שלנו בכוחות עצמנו עם שגשוג כלכלי. אבל אם עם ישראל לא הולך לפי חוקי התורה, קודם כל הוא הורס את עצמו, אין כלכלה נכונה, אין שגשוג, שום דבר לא מצליח, וכך גם האדם הפרטי, אותם דברים נכונים בכלל ובפרט, אם האדם לא הולך לפי חוקי התורה, אין לו גשמים, כלומר: אין לו את השפע העליון המושפע מלמעלה, האור האלוקי לא מושפע לאדם, וממילא הארץ, דהיינו הרצון של האדם, האישיות שלו, התכונות שלו, לא יתנו את היבול הנכון, הם לא יתנו את הפירות הנכונים, הוא לא יצליח. אבל אם אדם הולך לפי חוקי התורה, שומר את המצות של התורה, במעשה בדיבור ובמחשבה, אז הוא כלי פתוח ונכון לקלוט את האור האלוקי, להנות ממנו. ואז האדם משגשג, האדם מתפתח, האישיות הולכת ומתפתחת, עד שנעשה אדם עליון המקושר באלוקיו.

 

“אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו’… ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם, ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב, ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויבכם לפניכם לחרב” (שם א,ו-ח). נמצא, אם עם ישראל הולך לפי חוקי התורה, אז בוודאי יהיה שלום בארץ. קודם כל צריך להיות שלום בין היהודים, לפני שמדברים על שלום עם ערבים. כל אלו אשר מדברים על שלום בינינו לבין שכנינו, הרי זה הבל ורעות רוח. שהרי קודם כל צריך להיות שלום בינינו, בין היהודים בכל המישורים, במישור המשפחתי, במישור הכללי, בין אדם לשכניו, בין אדם לעובדיו במקום העבודה שלו, הפועלים שלו, המנהלים שלו, בין אדם לחבריו בבית הכנסת, ובין אדם לכל אדם, קודם כל צריך להיות שלום בינינו, בעם ישראל. ובוודאי שאם נלך לפי חוקי התורה, הרי חוקי התורה מחדירים בנו את ענין אהבת הזולת וההתחשבות בין אדם לחברו, חוקי התורה מחנכים את האדם לתת את דין הקדימה לזולתו. תארו לעצמכם שהיינו כולנו הולכים ע”פ חוקי התורה ביושר ובתמים משתדלים, המציאות כאן הייתה גן עדן של אהבת הזולת, של אכפתיות, אף אדם לא היה מרגיש מנוצל, אף אדם לא היה מרגיש נדחה, אף אדם לא היה מרגיש בצד, לא היה מרגיש שהוא בשוליים. ע”פ חוקי התורה, צריך הכל להיות ישר. “והיה העקוב למישור” (ישעיהו מ ד), כל הדברים העקומים שבלב האדם צריכים להתיישר. ע”פ חוקי התורה צריכים היינו להקים קופה משותפת שתנוהל ע”י צדיקי הדור, ע”י אנשים שאין להם שום אינטרס עצמי, ואז לא הייתה מציאות כזאת שאדם אחד גר בארמון פאר ויש לו שלושה רכבים והוא נוסע ארבע פעמים בשנה לחו”ל וכו’ וכו’ ואדם שני בקושי גומר את החודש, והוא מודאג מאוד, אין לו עבודה ג”כ הרבה פעמים, ו”מאין יבוא עזרי”? ע”פ חוקי התורה, לא היה צריך להיות דבר שכזה, אלא הכל צריך להיות שווה. “איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק” (ישעיהו מא ו).

 

“ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם. ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם” (ויקרא כו ט,יא) כשעם ישראל הולך ע”פ חוקי התורה אז הקב”ה מורגש בעם ישראל, “ונתתי משכני בתוככם”, יש השראת השכינה בעם ישראל, עם ישראל הוא העם הנבחר אשר אמור להרגיש את מציאות האלוקים בתוכו. “והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם. אני ה’ אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים, ואשבור מוטות עולכם ואוליך אתכם קוממיות” (שם יב יג) דברים נפלאים. ז”א אם רק נלך בדרך ה’, בדרך התורה והמצוות ונשמור את חוקי ה’, אני חושב אפילו שלא צריך להאמין בזה, אלא פשוט ענין של מחשבה והשכלה. ברור שאם נאמץ לעצמנו את חוקי התורה בתור העקרונות היחידים הבלעדיים להנהגת ישראל, וחוקי התורה הם יהיו חוקי הכנסת, ואת כל הענינים ינהלו, לא אנשים שנבחרו בדרכי פוליטיקה, אלא הצדיקים של הדור, אנשים שכל עמלם בתורה, אנשים שמוכיחים במשך כל שנות חייהם שבאמת אין להם שום אינטרס עצמי, שמוכיחים במשך שנות חייהם שדואגים אך ורק לזולת, ואין להם קנינים עצמיים. לדוגמא: הצדיק הירושלמי הנודע רבי אריה לוין זצ”ל. רבי אריה לוין היה אדם שמסר את עצמו למען הזולת, הוא דמות של צדיק באמת. אדם שלא היה לו קנין עצמי. רבי אריה לוין היה עוזר לכל נידח, לכל עני, מקטן ועד גדול, בזמנים של טרום הקמת המדינה, היה הולך מדי שבת בשבתו במשך עשרים וחמש שנה לבית הסוהר כל זמן שבריאותו אפשרה לו זאת, והיה מתפלל שם עם האסירים בבית הסוהר. אז, היו כלואים לא רק אסירים פליליים אלא גם אסירים פוליטים. היה אז זמן השלטון הבריטי, היו הרבה עצורים מלוחמי המחתרות, ואחרי שהיה גומר בבית הסוהר, היה הולך לבית חולים למצורעים בטלביה בירושלים לבקר חולים, מקום שאף אחד לא רצה להיכנס בו, מפחד הדבקות, והוא כן נכנס לשם, אדם שהיה מסור לעמו. מנחם בגין וחבריו, כל האנשים המפורסמים היו ידידים מאוד טובים של רבי אריה לוין עוד מתקופת המחתרות, כי היה מבקר בבית הסוהר, ודואג לכל אסיר ואסיר כאילו היה בנו, הוא היה מביא פתקים מהמשפחות ומתנות ומשלוחים והיה דואג ממש לכל מה שצריך, כל אסיר ואסיר היה כמו בן אצלו.

 

מנחם בגין ז”ל הגיע פעם עם עוד ידיד לביתו של רבי אריה, בשכונת משכנות בירושלים. בית עם חדר אחד, פרוזדור, מטבחון. מסתכלים מנחם בגין וחברו ורואים שאין כלום, היה שם שולחן קטן וספסל, ממש המינימום שבמינימום. היה חורף קשה, הם רצו לבדוק מה מצבו של התנור של רבי אריה, ונחרדו לראות שלרבי אריה כלל אין תנור, תארו לעצמכם, החורף הירושלמי עם השלג, בלילה מינוס שתי מעלות, ולרבי אריה אין אפילו תנור. ורבי אריה דואג לכל העולם כולו, חוץ מאדם אחד – לעצמו. זה דמות של אדם צדיק. הוא לא נבחר בשום בחירות, הוא לא היה מעורב בפוליטיקה, הוא לא היה דיפלומט, הוא לא רצה שום דבר בשביל עצמו, הוא פשוט במשך כל השנים הוכיח את עצמו בתור איש שאין לו שום עסק עם תועלת עצמו, ורק איכפת לו מזולתו ומקיום מצוות ה’. תארו לעצמכם שאדם כזה היה ראש ממשלת ישראל, והשרים לא היו נבחרים ע”י תככי פוליטיקה מתחת לשולחן או מעל לשולחן, שמור לי ואשמור לך, וע”י עסקאות הקשורות לכספים, אלא כולם היו נבחרים ע”פ צדקתם, ע”פ עמלם בתורה, כמובן רק אנשים שהוכיחו את עצמם במשך השנים, אנשים ידועים שהציבור עוקב אחריהם, אנשים רוחניים, תארו לעצמכם שאלו אנשים שהיו מנהלים את מדינת ישראל, והחוקים היו חוקי התורה. שמעתי שכל פעם שיש בחירות, אנשים שאינם שומרים תו”מ מפחדים מה יהיה אם יתחזק כוחם של החרדים, הם טוענים, ‘לא נוכל בשבת ללכת ולאכול ולא נוכל להנות מהחיים…’ אני כשלעצמי מבין את הפחד הזה, בן אדם לא רוצה שישבשו את אורחות חייו, כל אחד רוצה לחיות כמו שהוא רגיל, ויש הרבה אנשים שהם לא שומרי תו”מ, אבל יש להם זיקה לדת, והם מתעניינים בדת, אולם הם לא רוצים שיכפו אותם, לא רוצים שיגידו להם מה לעשות ויכתיבו להם, יש הרבה אנשים שרוצים ללמוד את הדת אבל בדרכי נועם, לפי זמנם, לא שילחצו אותם, אפשר להבין זאת.

 

אבל צריכים להסתכל גם על הצד השני, על הצד שעליו אני מדבר, שהרי המצב הוא כפי שהוא היום, הוא מצב לא טוב. למשל אדם שיש לו מפעל, צריך לעשות בכל תקופה מסוימת בדק בית, לראות האם באמת ההכנסות הם יותר מההוצאות, האם הכל תקין, האם העבודה ביעילות. כל אדם שיש לו מפעל, יודע שהוא חייב בכל תקופה מסוימת לעשות ספירת מלאי, לראות, לבדוק, לעשות ביקורת. כך כל אדם פרטי וכל כלל עם ישראל צריכים לעשות ביקורת. אם אנחנו נלך ונעשה ביקורת היום על שנות הקמת מדינת ישראל, למה הגענו כאן? מצד אחד, בהחלט הוקמו כאן דברים, ערים, עיירות, קיבוצים כפרים, מושבים, כבישים מפעלים תעשייה וכו’. מצד שני, אחרי שאנו מסתכלים על מה שיש, אנו צריכים לבדוק האם מה שיש מנוהל כמו שצריך? הענין החשוב ביותר לדעתי הוא קודם כל הענין של הכלכלה וענין החינוך. אלו הם שני ענינים בלי שום ספק החשובים ביותר. נכון שהמצב הבטחוני לוחץ עלינו ביותר ומבהיל אותנו, אבל בעצם המצב הבטחוני כרגע זה מה שמורה על המצב הפנימי של עם ישראל, אלו הם לחצים שבאים מבחוץ, כמובן שגם לזה לא נקלענו במקרה, אבל נקלענו לזה בגלל שהמצב הפנימי שלנו לא טוב. אם המצב הפנימי שלנו היה נכון וטוב וישר אז גם לא היו לנו בעיות בחוץ. משל למה הדבר דומה, לאדם שמתחיל להרגיש כאבי ראש ויש לו פריחה בידיים, כל אדם בעל שכל מבין שהבעיה היא לא בפריחה בידיים, הבעיה נמצאת בפנים. הרפואה הרגילה נותנת משחה, מורחים על הפריחה וזה עובר ויוצא אחר כך מהגב, כי יש בעיה פנימית, אתה לוחץ במקום אחד ויוצא במקום אחר. הרפואה היותר מעמיקה ויסודית, הרפואה האלטרנטיבית, לא באה לפתור את הסיפטומים החיצונים, היא באה לבדוק מה הסיבות השורשיות לדבר. בד”כ הרבה מחלות נגרמות מענינים נפשיים, לרופא ברפואה הרגילה כיום אין לו זמן בשביל כל הענינים הללו, אז הוא מורח משהו על היד ואח”כ זה יוצא בגב. ככה זה הולך, נותנים תרופה בשביל להוריד את הלחץ דם, ואחר כך יש סחרורי ראש.

 

וכך גם המצב הכללי, אם יש בעיות חיצוניות צריך לבדוק בפנים. צריך לבדוק את מצב החינוך בעם ישראל, את המוסר החברתי ואת המצב הכלכלי מבחינת עבודה, מבחינת פועלים, יחסי מעביד ועובד וכו’ וכו’, אלו דברים המצריכים בדיקה. לגבי המוסר החברתי בעם ישראל, איך מתנהגים אחד לשני, האם איכפת מאחד לשני במפעל, במקום העבודה, ברחוב, את זה צריך לבדוק, את הדברים האלה צריך לתקן. אמר לי היום נהג מונית צרפתי שעלה לארץ לפני כמה שנים, הוא היה נהג בפריז צרפת, ועכשיו הוא נהג בירושלים, הוא טען שמי שמסוגל להיות נהג כאן בארץ יכול להיות נהג בכל מקום על פני כדור הארץ. כל כך קשה להיות פה נהג הוא אמר, אתה לא יודע מאיפה תבוא לך צרה, אתה צריך להיזהר כאילו שאתה נמצא עכשיו בתוך מלחמה. המצב של החינוך, הנוער, מה קורה עם כל החבר’ה האלה, מה יש להם בראש, האם יש להם ערכים? או שיש להם שטויות בראש, סמים ודברים כאלה, בד”כ אם אדם בורח לסמים, סימן שלא טוב לו. המתירנות היא דבר טוב? לזה יכול לענות רק מי שיש לו בן או בת בגיל הזה, הוא יכול לומר אם זה נראה לו טוב או לא, אבל אנחנו יודעים למה הדברים האלה יכולים להגיע, מה קורה בעולם באירופה באמריקה, בני אנוש נהפכים להיות חיות. עם ישראל צריך לחזור למצב של שמירת חוקי היוצר. אין ברירה, אין דרך אחרת, צריך לעשות בדק הבית, צריך לבדוק מה קורה, כל אחד בטריטוריה הפרטית הקטנה שלו, וגם כל אחד צריך לפתוח את העיניים ולראות מה קורה בכללות. ראיתי קטע מסרט טבע על חיות באפריקה. ודבר אחד רואים שם, הטבע במלוא הדרו. והחוק ששולט בטבע הוא חוק אחד – אם אתה לא עומד על המשמר במוקדם או במאוחר אתה מת. או שאתה אוכל או שאתה נאכל, אחד מהשתיים. היום אני אוכל אותך מחר אוכלים אותי. וכך כל העסק מתנהל, זה הטבע, ולגבי חיות אין למי לבוא בטענות. אבל כשראיתי את הדברים האלו שאלתי את עצמי, האם מותר האדם מן הבהמה אין? ז”א במה אנו בני אדם, הרי רק בזה שאנו יכולים ללכת נגד היצרים שלנו, נגד הטבע שלנו. החיות לא יכולות ללכת נגד הטבע, הברדלס נברא בטבע של טורף, הוא לא יכול ללכת נגד הטבע שלו. אבל האדם הוא היצור היחידי שיכול כן ללכת נגד הטבע שלו והוא היצור היחידי שנצטווה בענין של אהבת זולתו. אבל צריך לדעת, שכל היסורים הללו הם כלים שהשי”ת נותן לנו בכדי שנבוא לאמונתו, המצב הרע הוא פעולת ה’ מתוך אהבתו אלינו, בכדי שנחזור למוטב ונלך בדרכיו. “אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו’.. וחרב לא תעבור בארצכם” “ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם”. אם רק נלך לפי חוקי התורה כל אדם באופן פרטי ועם ישראל בכללו, בודאי ניבנה ונלך מחיל אל חיל בשמחה באושר ובדביקות בה’.

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לעמוד מאמרי הקבלה של הרב גוטליב

לעמוד שעורי הקבלה בווידאו של הרב גוטליב

לרכישת ספרי קבלה וחסידות מהרב גוטליב

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.