מאמר על פרשת השבוע

מאמר | פרשת אחרי מות

זמן קריאה 10 דק'

פרשת השבוע | פרשת אחרי מות | אייר תשע”ה

“וידבר ה’ אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה’ וימותו“ (פרשת אחרי מות, ויקרא ט”ז, א’).

 

ידוע עניין מיתת שני בני אהרן, וכאן הפסוק מציין את הסיבה:  “בקרבתם לפני ה’ וימותו”. כלומר – הם התקרבו יותר מדי. מהו העניין של התקרבות? הרי לגבי הקב”ה לא שייכת קרבה פיזית, אלא הקב”ה – “מלא כל הארץ כבודו”, והוא מאיר בכל העולם כולו. ואף על פי שהוא פועל להסתיר את עצמו, בכל אופן – פעולתו והווייתו נמצאים בכל העולם. אלא יש לדעת, כי עניין ההתקרבות לה’ משמעותו – התקרבות מבחינה נפשית. כלומר, כשאנו אומרים שאדם מסוים קרוב יותר או קרוב פחות, אנו מדברים על עניין התגלות השי”ת בתוך נפשו. התגלות השי”ת מתגלה בתוך הכלים של האדם: כלי ההרגשה, ההכרה, המח. כלומר, בכל הכלים האפשריים נתפסת התגלות השי”ת באדם. בעניין זה של התגלות השי”ת באדם, ישנן מדרגות רבות. ובמה נבחן אם ישנה קירבה יותר גדולה או קירבה יותר קטנה? לפי העוצמה, החדות, המוחשיות של התגלות השי”ת באדם. ככל שהגילוי יותר גדול, אזי יש תענוג יותר גדול. אין אנו מדברים כאן על גילוי וירטואלי, אלא על תפיסה גמורה בכל הכלים של האדם – בכלי השכל והעיון, בכלי ההרגשה. ככל שהגילוי הוא יותר גדול אזי ההרגשה היא יותר עוצמתית והתפיסות השכליות יותר גדולות ועמוקות ומקיפות. ככל שהגילוי הוא יותר גדול, התענוג הוא יותר גדול. וככל שהתענוג יותר גדול, אזי האגו של האדם נעשה יותר גדול, הישות שלו נהיית יותר גדולה, וזו הסכנה בעניין גילוי האלוקות.

 

אם כן, מצד אחד אנו מסתכלים על עניין גילוי ה’ בתור המאורע הגדול ביותר שיכול לקרות לאדם, והמגמה היא לעודד את האדם לפתח כלים והשתוקקות לעניין גילוי השי”ת. ברור שבמצבו של האדם בן דורנו, מצב שבו הוא נתון לפיתויים מצד כל מיני התאוות הגשמיות, בוודאי הדבר הרצוי עבור האדם הוא מצב שבו הוא יהיה דבוק בתאווה לגילוי ה’, במקום בתאוות ההבל והשטות הגשמיות. אך כפי שאנו יודעים שהתאוות הגשמיות, התענוג הגשמי, של כבוד, של כסף, וכו’, הם מגדילים את הישות והרצון לקבל של האדם, וכך הוא נעשה נפרד מהבורא. הרצון לקבל, האגו והישות של האדם מפרידים אותו מהבורא, באשר הבורא כל כולו נתינה ואהבת הזולת, והאדם הרי כל כולו אהבה עצמית. לכן הוא נעשה נפרד מהבורא. אם כך הוא המצב לגבי התענוגים הגשמיים, על אחת כמה וכמה לגבי התענוג האלוקי, שהוא מגדיל את הישות של האדם הרבה יותר מאשר התענוגים הגשמיים. מפני שהתענוג האלוקי הוא הרבה יותר גדול מאשר כל התענוגים הגשמיים. לכן, כאשר האדם מתקרב יותר מדי והוא לא מוכן, אין לו הכנה מספקת לקבל את התענוג הזה לשם שמים ולא לתועלת עצמו, לא להגדלת הישות של עצמו. אם אין לו את ההכנה המספיקה, אזי – הגילוי הזה דווקא שורף אותו, הגילוי הזה דווקא גורם לו לפירוד גדול, להרחקה גדולה. באשר הוא נעשה בעל ישות יותר גדולה, מקבל יותר. זה מה שקרה לבני אהרן. המסקנה מעניין המוות של שני בניו: “ויאמר ה’ אל משה: דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת” – שאהרן לא יבוא בכל עת, בכל זמן אל קודש הקודשים. “מבית לפרוכת”, כלומר – פנימה, מעבר לפרוכת. “אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות” – כי אם הוא יבוא כן בכל עת, אזי הוא ימות. “כי בענן אראה על הכפורת” (שם, פס’ ב’).

 

אם כן, הקב”ה מעביר מסר אל אהרן הכהן דרך משה רבנו. מה פירוש הדברים מבחינת פנימיות התורה? משה רבנו הוא בחינת רעיא מהימנא, בחינת האמונה שבאדם, ודרך בחינת האמונה הזאת מעביר הקב”ה מסר לאהרן, שהוא הכהן שבאדם, המשרת לפני ה’, ומזהירו – אתה לא ראוי ומסוגל לבוא בכל עת אל הקודש. לבוא אל הקודש, משמעותו, לגשת ולקבל את התגלות האלוקות, ואת זה אי אפשר לקבל בכל עת, אלא נדרשת לכך הכנה. מפני שאם באים ללא הכנה – מתים. המוות המדובר כאן הוא איננו מוות פיזי, אלא, כפי שאמרו חז”ל: “רשעים בחייהם נקראים מתים”. כלומר, האדם נופל למצב של רשע. כי המקבל לתועלת עצמו הוא נבחן לרשע. ומדוע רשעים בחייהם נקראים מתים? מפני שהם נעשים נפרדים מהשי”ת, מנתקים את הקשר עם המציאות האלוקית. “כי בענן אראה על הכפורת” – ענן, מבחינה פנימית, משמעתו הסתרה. כאשר ישנה הסתרה, צריכים ללכת באמונה. ולפי שיעור האמונה שלו, כך תוכל להיות הידיעה ולא יותר. ואם הידיעה היא יותר משיעור האמונה, אזי האדם נופל למוות. אך ראשית כל יש להבין מה היא בכלל אמונה? אמונה משמעותה הארה אלוקית, אשר נותנת כח לאדם להקריב את עצמו במסירות נפש לשם שמים, למעלה מהדעת שלו. אתן לכם דוגמא: שמעון ניגש לראובן וביקש ממנו הלוואה של אלף דולר, ומאחר ושמעון אדם ירא שמים, ראובן נותן לו את ההלוואה. כאשר הגיע מועד הפירעון, הביא שמעון את המעטפה עם הכסף לראובן ואמר לו: הא לך ראובן, אני מחזיר לך את הכסף, ספרתי אותו שלש פעמים, יש כאן אלף דולר, תודה רבה לך על ההלוואה. הוא מוסר לו בחזרה את הכסף. כאן יש שלש אפשרויות:

 

אפשרות ראשונה – ראובן סומך לגמרי על שמעון ולא סופר כלל את הכסף. אפשרות שנייה – ראובן סופר את הכסף, ורואה שבאמת יש במעטפה אלף דולר, הוא מודה לשמעון על הפירעון והולך לדרכו. אפשרות שלישית – ראובן סופר את הכסף שלש פעמים ורואה שיש רק שבע מאות דולר, חסרים שלש מאות, והוא אומר לעצמו: שמעון אומר שיש כאן אלף דולר, אם כן, אף על פי שאני ספרתי שלש פעמים ואני רואה שיש כאן רק שבע מאות, אני לא סומך על השכל שלי, אלא אני הולך למעלה מהשכל שלי, ואני אומר ששמעון הוא אדם ירא שמים מאד, הוא אדם צדיק, תמים, ואני מאמין למה שהוא אומר על אף מה שאני רואה. נשאלת השאלה: איזו מכל שלש האפשרויות הללו נקראת אמונה? בדרך כלל, ברחוב, אנשים יאמרו שהאפשרות הראשונה היא נקראת אמונה. מפני שראובן לא ספר כלל את הכסף כי הוא מאמין לשמעון, זה נקרא שהוא מאמין. ולגבי האפשרות השנייה, לא ניתן להגדירה כאמונה מפני שראובן ספר את הכסף והוא רואה שיש כאן אלף דולר, א”כ, לא צריך להאמין, כי הוא רואה שיש אלף דולר. לכן, אדם רגיל יאמר – שהאפשרות הראשונה זו אמונה, והאפשרות השנייה זו ידיעה, והאפשרות השלישית זה – טמבל. אך אין זה נכון. לפי קנה מידה של אמת, רק האפשרות השלישית נבחנת לאמונה. האפשרות הראשונה, היא לא אמונה, כי האמונה משמעותה שהאדם הולך למעלה מהשכל שלו, אבל הוא בכלל לא הפעיל את השכל באפשרות הראשונה, ואם כן אין לו אפשרות ללכת למעלה מהשכל באם הוא לא הפעיל את השכל. והאפשרות השנייה, בוודאי שאיננה אמונה. אם כן, רק האפשרות השלישית נבחנת לאמונה. כלומר, שהוא ספר את הכסף, והוא ראה שיש כאן שבע מאות דולר בלבד, והוא אומר: אם שמעון אומר שיש כאן אלף דולר, אני מאמין לו, ואני לא מודד את הדברים לפי שכלי ותפיסתי, אלא אני עולה למעלה מהשכל שלי. זאת אמונה. וכך הוא בין אדם לחברו וכך הוא בין אדם למקום.

 

יש לדעת כי אמונה איננה דבר פשוט, אלא היא כרוכה בעבודה. רוב האנשים סבורים שהם מאמינים, אך אין זה נכון. מהי עבודת האמונה? העבודה היא להתנהג במציאות בהתאם לאמת שכבודו מלא עולם, והמלך הגדול הגיבור והנורא משגיח עלינו. העבודה היא היכולת להתנהג במציאות בהתאם לכך שכבודו מלא עולם, הגם שאנו לא מרגישים זאת, והגם שאנו מרגישים הרבה פעמים להיפך. בכל דקה ודקה יכולה להיות לאדם עבודה. בכל פעם שהאדם רוצה לעשות איזה מעשה שיכול להסב לו הנאה גדולה, אזי הוא צריך לחשוב: האם הקב”ה מתיר את המעשה הזה או לא מתיר את המעשה הזה? למשל: לאדם יש תאווה למאכל מסוים, והוא אומר: לא! אני נמצא במחיצת הקב”ה, והקב”ה לא מתיר לי את האכילה הזאת. זוהי אכילה שיש בה תאווה גדולה ולכן היא לא מתאימה. במצב זה האדם נתקל בקונפליקט, כי התאווה שלו כן דורשת את מילויה, והוא עכשיו צריך להאמין שהוא נמצא במחיצת הקב”ה, והקב”ה אינו מאפשר לו זאת. אדם הרוצה למנוע את עצמו מהתאווה הזאת, בכדי שהקב”ה ישלם לו בעולם הזה או בעולם הבא, אזי יש לו מלחמה עם הגוף, אבל המלחמה היא לא כל כך גדולה. הגוף אומר לו: מה אתה רוצה? שהקב”ה ישלם לך? אבל פה יש לך תענוג מזומן ו”ברי ושמה, ברי עדיף”. אך מכיוון שהמלחמה היא בין שני סוגי תשלומים – בין התשלום של התענוג הרגעי של התאווה, לבין התשלום שהקב”ה ישלם לי בעתיד, בעולם הזה או בעולם הבא, לכן ההתלבטות במקרה זה עדיין לא כל כך נוראה, והאדם יכול להתגבר ולדחות את התענוג המיידי הבא מן התאווה. אבל, הרי נצטווינו לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. ז”א, לשמש את המלך מצד גדלות ה’, ולא על מנת לקבל פרסים, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. קבלת פרס היא דבר פסול לגמרי. אלא העבודה האמיתית צריכה להתבצע גם אם ה’ לא ישלם שום דבר, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אלא לבצע את רצונו מצד שכך אמר המלך הגדול, הגיבור והנורא. אם כן, כאן ההתלבטות כבר נהיית הרבה יותר קשה. כי הגוף אומר לאדם: האם יצאת מדעתך? יש לך פה תענוג גדול, ואתה אומר שאסור לעבוד בשביל לקבל שכר, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, א”כ, מדוע אתה מתכוון עכשיו למנוע את עצמך מהתענוג הגדול הזה? בכדי לשרת את המלך? איפה הוא המלך?!

 

כאן נכנס עניין האמונה האמיתית של עבדי ה’, להאמין בגדלות ה’, שגדלות ה’ תחייב אותי שלא לבצע את התאווה שלי, לא להשיג את התענוג הזה, מפני שכך רצונו של המלך, מפני גדלותו של המלך. וזו מלחמה גדולה. כל אחד ואחד יצייר לעצמו את התענוגים שיש לו בחיים, והאם הוא יכול לוותר עליהם. אם מבטיחים לך תענוג יותר גדול, הרי זה גם כן לא דבר קל. אבל אם אדם רוצה ללכת בדרך האמת, לעבוד את ה’ מצד אהבת ה’ ולא מצד אהבה עצמית, זה קשה. כי אז האדם צריך ללכת בכח עם עצמו, למעלה מהשכל, למעלה מההרגשה שלו. והעבודה הזאת היא בכל המישורים. לא רק במישור המעשי, אלא גם במישור של הדיבור, וגם במישור של המחשבה. פעמים רבות אדם רוצה לומר משהו, ואז הוא חושב לעצמו: לא, אתה נמצא לפני המלך, לא מתאים לדבר כזה דיבור לפני המלך. זה דיבור לא יפה, זה לשון הרע, זה לא מתאים. לפני המלך מתאים לדבר רק דיבורי קודש. א”כ, במקרה כזה האדם צריך לסגור את הפה. ואז שוב מתחילה המלחמה. וכך גם לגבי המחשבה. אצל אנשים יותר מפותחים, אותה מלחמה בדיוק היא לגבי המחשבה. כי אם אני נמצא לפני השי”ת, והשי”ת הרי יודע מחשבות אדם, א”כ, אני לא יכול לחשוב כל מחשבה. מחשבה של קבלה, מחשבה של גשמיות, מחשבה של אהבה עצמית, לא יפה לחשוב לפני המלך. אם כן, בכל דקה ודקה אדם יכול להיות עובד ה’ באמונה. וזה קשה. אדם צריך למחוק את השכל שלו, את ההרגשה שלו, ולומר: אני פועל לפי האמת, כפי שחז”ל אמרו לנו, וכפי שהתורה אומרת לנו. ואני לא מתבסס, לא על ההרגשה שלי, לא על השכל שלי, אלא על האמת. וזה קשה. א”כ, זה מה שבאה התורה ואומרת לנו כאן: אדם לא יכול להתקרב בכל עת אל הקודש, “כי בענן אראה על הכפורת”. זאת אומרת – לפי שיעור שהאדם מסוגל ללכת בענן, במצב של הסתרה, ללכת באמונה למעלה מהדעת שלו, למעלה מהשכל שלו, לפי שיעור העבודה הזאת שהוא מסגל לעצמו, כך יתגלה אליו השי”ת. מדוע? כי אם הוא מסוגל להקריב את עצמו בדרגה מסוימת, אם הוא מסוגל למחוק את ההבנות שלו ואת ההרגשות שלו, למשל בדרגה של 10 אחוז, ז”א שהוא עובד את השי”ת ב – 10 אחוז, וא”כ, השי”ת יכול להתגלות אליו במידה הזאת של 10 אחוז. מפני שהוא בלאו הכי, גם אם הקב”ה איננו מגולה לו, הוא מסוגל להיות עובד ה’ באותם עשרה אחוזים של תענוג.

 

אך מה יהיה אם למשל ב – 20 אחוז של תענוג הוא כבר לא מסוגל למחוק את השכל וההרגשה שלו? והוא לא מסוגל לקבל על עצמו עול מלכות שמים? ז”א, שלגבי ה – 20 אחוז תענוג הוא לא יכול להיות עובד ה’, הוא לא יכול לעבוד בבחינת השפעה, בבחינת נתינה, בבחינת קבלת עול מלכות שמים, אלא שכאן הגוף שולט. א”כ, אם הקב”ה יתגלה אליו באותה רמה של 20 אחוז, אזי זה גילוי שיתקבל בכלים של הישות שלו, של האהבה העצמית שלו. והראיה – שבמידה הזאת של התענוג הוא לא מסוגל לבטל את עצמו לה’. ואם הוא לא מסוגל לבטל את עצמו לה’, א”כ, אסור שהשי”ת יתגלה אליו. מטעם שבגילוי האלוקי יש תענוג רב, ואם הוא לא מסוגל להתגבר על תענוג כזה באמונה, אזי אם השי”ת יתגלה אליו, הוא לא יוכל לקבל את התענוג הזה לשם שמים. אלא התענוג הזה יגדיל את הישות שלו ואת הגאווה שלו והוא יהפך להיות רשע ויאבד מארץ החיים. וזאת ההוראה של הקב”ה לבחינת אהרן שבאדם. אהרן הוא הבחינה שבאדם שרוצה להיות עובד ה’, משרת בקודש. אבל, זה שאתה רוצה לשרת בקודש זה בסדר גמור, אך מצד שני – “ואל יבוא בכל עת אל הקודש”. אלא רק “בזאת יבוא אהרן אל הקודש” – בבחינת אמונה, “כי בענן אראה על הכפורת”. אלו דברים שצריך לחשוב עליהם, להתבונן בהם ולהשכיל בהם, דברים לא פשוטים. יעזור ה’ שנזכה לקבל על עצמנו את עול האמונה.

 

סיכום: בחינת אהרן שבאדם, שהוא בחינת עובד ה’ שבאדם, כלומר – החלק הנפשי שבאדם שיש לו נטייה לעבוד את ה’ בהתמסרות כפי שעשו הכוהנים, כפי שאומר הפסוק: “כי ה’ הוא נחלתם”, החלק הזה שבאדם, יש בו נטייה טבעית מאד לבקש את גילוי ה’. כי כאשר האדם עובד ועובד הרי הוא נעשה לאט לאט יותר ויותר בעל חסרון והשתוקקות לדעת למי הוא עובד, להרגיש את מציאות האלוקות. זהו דבר טבעי. כפי שבגשמיות רואים שכאשר האדם עובד ועובד, א”כ, הוא רוצה לקבל משכורת, הוא לא עובד סתם. ככל שסוף החודש מתקרב יותר ורמת העבודה שלו הולכת וגדלה, אזי יש לו השתוקקות יותר גדולה לקבל את המשכורת. כך גם בעבודת ה’ – אדם שהוא עובד בעבודת האמונה, נעשה בו חסרון טבעי להרגיש למי הוא עובד, להרגיש את גדלות ה’, לחוש את מציאות האלוקות. זה הרי הדבר הכי גדול שיכול לקרות לאדם עלי אדמות, אין דבר יותר גדול מזה, שהשי”ת מתגלה לאדם כפי שהקב”ה התגלה לאבותינו, למשה, לנביאים. לכן הכתוב בא ומזהיר אזהרה גדולה. אמנם הנטייה הזאת לבקש את פני ה’ היא נטייה טבעית, וכאן מדברים על אנשים גדולים, כאן מדברים על אנשים שבאמת כבר תיקנו את עצמם בעבודה הזאת של לשם שמים, ובאמת כל כוונתם לשם שמים, אבל דווקא אצל האנשים האלו צריכה להיות זהירות גדולה. מפני שהאנשים האלו משתוקקים מאד לגילוי ה’, אך אסור להם לבקש את גילוי ה’, אלא לפי מידת היכולת שלהם ללכת למעלה מהשכל שלהם, למעלה מההרגשה שלהם, למעלה מהאינטרס, למעלה מהרצון לקבל שלהם. כי רק לפי השיעור הזה הם בטוחים שגילוי ה’ לא יבטל את המערכת שלהם, לא יגרום למערכת שלהם לקרוס לכיוון של ישות ואגואיסטיות. כי במידה שבה הם יכולים לעבוד את ה’ במסירות נפש ממילא, גם ללא הגילוי, הם בטוחים שהגילוי לא יבנה בהם ישות ואינטרס. אבל מעבר למידה הזו, אסור להם לבקש זאת, וזה מה שכאן מזהיר לנו הכתוב.

 

שאלה: בעניין האמונה שעליה דיברנו, כיצד אדם יכול לקיים את מאמר חז”ל: “חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה”, כאשר נפטר לו אדם קרוב? תשובה: כאן בהחלט נכנס עניין האמונה, עניין קבלת עול מלכות שמים שעליו דיברנו. כי בזמן שח”ו נפטר לאדם קרוב, והוא מרגיש צער וכאב וייסורים גדולים מכך, אזי הוא צריך לברך להקב”ה: “ברוך דיין האמת”, שכל פעולותיו באמת וצדק. ואיך עושים זאת בזמן שהעורקים של האדם מחשבים להתפוצץ מרוב כאבים וייסורים, מרוב צער, מרוב עצבות? זה קשה מאד. לכן אמרתי באמת שעניין האמונה הוא לא עניין פשוט. כל אחד מאיתנו חושב שהוא יהודי מאמין, אבל עניין האמונה הוא באמת לא פשוט, כי עניין האמונה בא לידי ביטוי רק בזמן שהאדם הולך למעלה מהשכל ומההרגשות שלו. כי בזמן שאין התלבטות בין קבלת עול מלכות שמים לבין השכל והרגשות של האדם, אזי לא נבחן כלל שהאדם הוא מאמין, אלא הוא עושה מה שנוח לו, מה שהוא מבין, מה שהחינוך מחייב אותו, מה שהמצפון מחייב אותו. אבל הוא לא מאמין. עניין האמונה הוא עניין עמוק מאד והוא נקודת התורף של עבודת ה’. איך עושים את זה, בזמן שהעורקים מחשבים להתפוצץ? זוהי שאלה נכונה. זוהי שאלה של הלב. ובדרך כלל הרבנים אומרים: צריך להאמין, חסרה לך אמונה, ואתה צריך להכניס לעצמך אמונה. איך להכניס בתוך המערכת שלי אמונה? לפי כלל הרבנים זה רק ענין שכלי, כלומר תקרא, ותלמד, בספרים שמדברים על אמונה, ותכניס את המידע הזה לתוך שכלך, ותתנהג לפיו. אבל ע”פ שיטתם אדם יכול לומר בפה שהוא מאמין, או לחשוב שהוא מאמין, אבל כל עצמותו תהיה מלאה צער על הסתלקות הנפש הקרובה לו, ונמצא שבעצמותו אין אמונה. לכן, לדעתי, גם לזה צריך את עזרת השי”ת. אין לנו כח ויכולת לעלות למעלה מהשכל, למעלה מההרגשה, במצב כזה, כפי שהשואל ציין. כאשר נפטר רח”ל אדם קרוב מאד, הרי האדם משתגע מרוב צער, והוא צריך לעלות למעלה מההרגשות שלו ולהצדיק את השי”ת. מספרים על גדולי ישראל שנפטרו להם קרובים, נפטרו להם בנים, הם לא הזדעזעו ולא רעדו והצדיקו את ה’. איזה כח אמונה היה להם לעלות למעלה מהשכל ומההרגשה! לכן הם היו גדולי ישראל. ואיך אנו יכולים לצמוח לגדולה כזאת? לעלות למעלה מהשכל ומההרגשה בצורה שכזאת? – זה קורה רק בזמן שהשי”ת עוזר לאדם. האמונה היא אור אלוקי, על-טבעי, והיא יכולה לבוא רק ע”י מתנת השי”ת (תשס”ד).

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לעמוד מאמרי הקבלה של הרב גוטליב

לעמוד שעורי הקבלה בווידאו של הרב גוטליב

לרכישת ספרי קבלה וחסידות מהרב גוטליב

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.