מאמרי קבלה וחסידות על חג הפורים ומגילת אסתר

מאמר | פורים | משנכנס אדר מרבין בשמחה | 2

זמן קריאה 3 דק'

משנכנס אדר מרבין בשמחה | 2

הנה כאשר החבר מאוד פוגע בי, והאש של הכעס בוערת בי, ואני רוצה מאוד לפגוע בו, אז אני צריך לקבל על עצמי עול מלכות שמיים בבחינת – “איזוהי אישה כשרה? העושה רצון בעלה” (הגהות מימוני פט”ו בשם תנא דבי אליהו). ובקיצור אפשר לומר: כשבאים זמנים קשים לאדם, זהו זמן המבחן שלו, לא כשהכל בסדר, לא כשהכל הולך כפי שאני רוצה, אלא דווקא בזמן ששום דבר לא הולך, ודווקא בזמן שאני מקבל מכות. אם אני מקבל מכות מבן אדם זה הזמן לקיים – “ואהבת לרעך כמוך”. אם אני מקבל מכות מהקב”ה זה הזמן לקיים – “ואהבת את ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך”. נמצא, ענין של קבלת עול מלכות שמים שייך רק בזמן שזה לא מתאים לאדם, זה המבחן, אבל לא בזמן שזה מתאים. ובענין הזה טועים הרבה אנשים. יש אנשים שחושבים שהם דתיים, ויש אנשים שחושבים שהם מאמינים, בגלל שהם מקיימים תו”מ. אבל זה לא פשוט. להיות מאמין בה’ פירושו – לעשות ההפך מהרצון שלי, וזה לא פשוט. להיות דתי באמת, לקבל את דת ישראל, הפירוש הוא שאני עושה לא מה שמתאים לי, אלא מה שמתאים לה’ – זה לא פשוט.

 

במגילה כתוב על מרדכי: “ויהי אומן את הדסה”. בעה”ס אומר שהדסה פירושו כמו שאומרים במבטא יידיש: דת – דוס. כלומר שמרדכי היה מחנך את הדת שלו, כמו שמאמנים את הילד ומגדלים אותו לאט לאט, כך – “ויהי אומן את הדסה”, היה מגדל את הדת שבו לאט –לאט. לכן כתוב “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. אומר רבינו בעה” ס: באליהו ואלישע כתוב: “וישלך אדרתו אליו” (מלכים א’ י”ט י”ט). אדרת שיער בגשמיות היא מעיל גדול עם פרווה, מלאה שערות. והנה באיוב כתוב “אשר בשערה ישופני” (איוב ט’ י”ז), מצודת דוד ומצודת ציון במקום כותבים – סמך ושין מתחלפים, שם כתוב בשין, אבל המצודות מפרשים זאת בסמך. סערה – שהאדם סוער כשהוא צריך לעשות דברים שלא מתאימים לו. ויש לכל אדם דברים רבים בחיי היום–יום שלא מתאימים לו, לא טוב לו איתם, או בין אדם לחברו או בין אדם למקום, זה מכונה שערה מלשון סערה. כל שערה בגשמיות יש לה נקב מיוחד בגולגולת, לא יכול להיות שתצמחנה שתי שערות מאותו הנקב, אלא כל שערה יש לה את הנקב שלה. נקב פירושו חור, כלומר כל שערה עושה חור בגולגולת של האדם. החור מרמז על חסרון, כאבים, יסורים. וכשיש הרבה שערות, והרבה דברים שקשים לאדם, הרבה כאבים והרבה יסורים – זה נקרא אדרת שער. שערה אחת – זה כאב אחד, הרבה שערות זה הרבה כאבים. אדרת שער היא מסכת שלמה של יסורים.

 

נמצא, כאשר באים חז”ל ואומרים “משנכנס אדר – מרבין בשמחה”. אדר – מרמז על אדרת שער. ז”א כשנכנסים קשיים בחיים של האדם, דווקא זו סיבה לשמחה. זה ההיפך מדעת האדם. אדם שמח מתי שאין לו צרות, כשהכל בסדר, שהכל הולך לו, אבל שיש צרות מי שמח?! צריכים להאמין שיש זן מיוחד של אנשים ששמחים ביסורים, כמו שרבי נחמן מברסלב אומר – “אם הגיע זמן קשה – רק לשמוח יש”, זה רק זן מיוחד של אנשים, רוב האנשים לא שייכים לזה. דהנה כיון שאם הגיע זמן קשה, אז יש לי הזדמנות לקבלת עול מלכות שמים. ואלו אנשים מהזן של עובדי ה’ הם אומרים – עכשיו סוף סוף יש לי את ההזדמנות לקבלת עול מלכות שמים, להיות בגדר – “איזוהי אישה כשרה – העושה רצון בעלה”. עד שלא מגיע זמן קשה אין לי בכלל את ההזדמנות של קבלת עול מלכות שמים. אדם מניח תפילין יום יום, זה קשה לו? לא! יש הרבה אנשים שמניחים תפילין יום – יום ואפילו לא יודעים שהם מניחים, מחמת ההרגל. זה לא בגדר קבלת עול מלכות שמים.

 

נמצא, משנכנס אדר מרבין בשמחה – זה ענין לא פשוט. לאדם שיש אהבת ה’, יש שמחה כאשר יש לו את ההזדמנות באמת להוכיח זאת. כמו בגשמיות, לדוגמא, אם אדם אוהב מאד מישהו אהבת נפש, ומגיע מצב קשה, אז הוא שמח, מקבל התעוררות מיוחדת, שעכשיו אני יכול באמת לעשות מעל ומעבר בשביל השני, עכשיו יש לי את ההזדמנות, כי ככה בחיי היום – יום אין לי את ההזדמנות. וזהו הקשר בין “משנכנס אדר מרבין בשמחה” ל”ישיש עליך אלוקיך כמשוש חתן על כלה” – השמחה של הקב”ה היא כמשוש חתן על כלה, בתנאי שהאישה הזאת עושה את רצון בעלה, ומבחנה דוקא כאשר נכנס אדר, אז צריכה לעשות רצון בעלה, ובשמחה. ואז יש גם שמחה בעליונים (סעודת ר”ח אדר תשס”ד ושבע ברכות).

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לשיעורי קבלה בווידאו על חודש אדר וחג הפורים

למאמרי המקובלים בעל הסולם והרב"ש מענייני פורים

למאמרים בתורת אשלג מרבני המרכז בנושא החג ופורים

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו