מאמרי קבלה וחסידות על חג הפורים ומגילת אסתר

מאמר | פורים | לעשות כרצון איש ואיש

זמן קריאה 3 דק'

ביאורים על מגילת אסתר

“וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ” (מגילת אסתר א’ ח’)

 

אמרו חז”ל: “איש ואיש זה המן ומרדכי”. כי בעניין השתייה היו להמן ולמרדכי שתי שיטות. המן סבר: שהשתיה צריכה להיות מרובה מהאכילה. מרדכי סבר: שהאכילה צריכה להיות מרובה מהשתיה. בענין אכילה ושתיה כתוב: “איכלו רעים שתו ושיכרו דודים” (שה”ש ה’ א’), רעים הם אבא ואמא עלאין, כמאמר הזוהר: “תרין ריעין דלא מתפרשין”. וחסדים הם בחי’ אכילה, דהיינו לחם שהוא האוכל הבסיסי. שתיה היא מותרות, כי כל השתייה המדוברת כאן היא שתיית יין. דודים – מלשון ידידות. מה ההבדל בין רעות לידידות? רעות – מתאפיינת בקביעות. ברעות אין הפסקות. כי זיווג אבא ואמא מבחינת חסדים אינו נפסק. בידידות – יש עליות וירידות, ידידות יכולה להיפסק. לעיתים, ידידות יכולה להיות יותר חזקה מרעות. אך היא נפסקת, ושוב מתחדשת, ושוב נפסקת. זיווג זו”ן בבחי’ מוחין דחכמה נפסק. כי ידידות קיימת רק בזמנים מסויימים.

בחינתו של המן היתה כלים דקבלה, שממשיכים מוחין דחכמה. הוא סבר ששתיה צריכה להיות מרובה מאכילה. מרדכי סבר שאכילה צריכה להיות מרובה משתיה, דהיינו: חסדים צריכים להיות בעדיפות על פני החכמה. זה ההבדל בין דת ישראל לדתות אומות העולם. דת ישראל סוברת: העניין העיקרי הוא חסדים ואמונה. ענין החוכמה והקבלה צריך להיות משועבד לאמונה ולהשפעה. ולא להיפך. “לעשות כרצון איש ואיש” (אסתר א’ ח’) – חז”ל מפרשים: איש ואיש הכוונה למרדכי והמן. כיצד ניתן לעשות כרצון איש ואיש? הרי מדובר בשתי שיטות הפוכות לגמרי, כיצד ניתן לפעול על פי שתי שיטות שהן שונות? “לעשות כרצון איש ואיש” – ניתנת האפשרות. כל אחד יכול לבחור לעצמו אם ללכת בדרך הזו או הזו. אדם יכול לבחור האם ללכת בדרך האמונה או בדרך הידיעה. מה האיפיון של דרך האמונה? השמחה. אדם שהוא בדרך האמונה, הוא נתון בשמחה, השמחה מתוך הקשר שלו עם הבורא. הוא בטוח שהקב”ה פועל בשלמות, בצורה הטובה ביותר, ואין חיסרון בפעולתו. אדם שיש לו אמונה בגדלות ה’ שמח על כל שביב של קשר עם השי”ת שניתן לו. בזה צריכה להיות ההשתדלות של האדם – באמונה בגדלות ה’, ומתוך כך להיות בשמחה בכל דבר קטן שקיבלנו, ובכל נושא של קדושה צריך לראות את המעלה שבו לעומת זאת בזמן שאדם הולך בדרך הידיעה, היינו שעובד את הבורא על בסיס השגתו ע”פ הדעת של האדם, אזי זהו בסיס של רצון לקבל הנאה ותענוג, וא”כ אדם זה יהיה פוחת והולך. ועוד: הבורא נעשה מוגבל ומוקצב ע”פ הגבלות תפישת הדעת של האדם, משא”כ בדרך האמונה הבורא הוא אין סופי ובלתי מוגבל.

 

בזמן שאדם הולך בדרך האמונה, אזי הוא מסוגל לקבל גם את אור החכמה, אבל אינו מקבלו בכדי להנות ממנו, אלא רק בכדי להוכיח לעצמו, שדרך האמונה היא הנכונה, כי רק בכלי של האמונה מתגלה אור האלוקות. נמצא, אותו אור החכמה, יכולים לקבל ע”פ שיטתו של המן, שאור החכמה הוא העיקר, כי העיקר ע”פ גופינו הוא לקבל תענוג ולהנות מן החיים, ויכולים לקבלו ע”פ שיטתו של מרדכי, בכדי להוכיח את עליונות דרך ההשפעה והאמונה. וזהו “לעשות כרצון איש ואיש” – אותו ענין יכול להתפרש ע”פ ב’ הדעות. “וביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס, שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש, להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות, להראות העמים והשרים את יפיה, כי טובת מראה היא. ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים, ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו” (שם א’ י’–י”ג).

 

האר”י הקדוש אומר שזה היה בסוף שבעים שנה של גלות בבל, לפני שנגאלו מהגלות ועלו לבנות את בית המקדש השני. משמעותה של הגלות היא הסתרה וטשטוש בין קדושה לטומאה. אצלנו הטשטוש הוא בין גשמי לרוחני, לא ברור לאדם אם גשמי יותר טוב מרוחני או אולי רוחני יותר טוב מגשמי, ובטשטוש זה האדם צריך להכריע. אבל אז, בימי מרדכי ואסתר, כשהיו במדרגות גבוהות מאוד גם הטשטוש ועניין הגלות התבטא בענינים גבוהים. המלך הוא הקב”ה, והשאלה היא באיזה כלי הוא משתמש, ובאיזה אופן. ושתי הוא כלי, ושתי מלשון שתיה. אצל הגויים שתיה מרובה מאכילה, זאת אומרת שהכלי שהיה מגולה היה הכלי של אומות העולם שענינו שתיה מרובה מאכילה, דהיינו שענינו להמשיך התגלות אלוקות בתוך כלים דקבלה. בסוף שבעים שנה התחיל להעשות בירור. המלך אמר להביא את המלכה בכדי להראות לכל העמים את יופיה, כלומר לראות האם באמת יכולים לבוא לגמר התיקון, האם יכולים לבוא לידי התגלות אלוקות, על ידי הכלי הזה או לא. כשכתוב עניין של יופי הוא עניין התגלות ה’ כפי שכתוב (ישעיהו ל”ג י”ז): “מלך ביופיו תחזינה עיניך”.

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לשיעורי קבלה בווידאו על חודש אדר וחג הפורים

למאמרי המקובלים בעל הסולם והרב"ש מענייני פורים

למאמרים בתורת אשלג מרבני המרכז בנושא החג ופורים

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו