מאמרי קבלה וחסידות על חג הפורים ומגילת אסתר

מאמר | פורים | משתה אחשורוש

זמן קריאה 3 דק'

משתה אחשורוש

 

(א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה: (ב) בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה: (ג) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו: (ד) בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוֹלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם: (מגילת אסתר)

 

ענין משתה המלך הינו כפי ששמעתי ממורי ורבי זצ”ל, שבד”כ משתה הוא משתה יין, ויין הינו יינה של תורה, אור החכמה. ומדוע אור החכמה נקרא יין? כי תכונתו של היין בכך – שאם שותים אותו בצורה נכונה, אזי הוא משמח את לבו של האדם, “משמח אלוקים ואנשים”, ואם לאו, הוא משכר. וכך כל תענוג שאנו מקבלים בעולם הזה, אם לוקחים אותו באופן הנכון, לפי רצון ה’, הוא משמח. ואם לוקחים אותו יתר על המידה, גורם להרס וכאב. ומה שאנשים אינם יודעים הוא שהאור האלוקי המכונה “אור החכמה” יכול גם לגרום להרס, עוד יותר מאשר התענוגים הגשמיים. מה שיודעים בד”כ, בני תורה, הוא שהגשמיות יכולה להביא אסונות, אבל רוחניות יכולה להביא תיקון. ואנו לומדים שהתענוג בגשמיות הוא קטן יחסית לתענוג הרוחני, שהוא ענין התגלות ה’ יתב’ לנבראים, המכונה אור החכמה. ומי יכול לצייר לעצמו שמלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו מתגלה לאדם, מה משמעות הדבר? איזה אור ותענוג יש בזה? אנו שואפים ומשתוקקים שיקרה לנו דבר כזה, כי עבורינו זו תהיה עליה במדרגה. כי אנו רואים רק את התענוגים הגשמיים, והרוחניים נסתריים מאתנו. ואין לנו חסרון על תענוגים רוחניים בכלל. כי היסורים שיש לנו מכוונים לענינים של כאב על העדר התענוגים הגשמיים – כסף, בשרים, וכו’. אך עוד לא ראיתי מי שאינו יכול לישון בלילה מרוב השתוקקות וגעגועים לה’. לכן המשימה הראשונה היא להגיע לעין רואה ולב חומד ברוחניות.

 

וכאשר האדם זוכה להגיע לזה, אז מלמדים אותו שהאור הזה שיש בתענוג הרוחני, יכול לפתח את הישות של האדם, את הרצל”ק שלו, עוד יותר מהתענוגים הגשמיים. כי אם הבורא מתגלה לאדם, ודאי שישותו גודלת ומתעצמת באופן עצום. לכן גם לגבי הרוחני יש צורך בתיקונים. ענין המשתה פירושו שהמלך נותן לנבראים אפשרות להנות, לשתות את היין, להשיג את גילוי ה’. המלך הזה הנקרא אחשורוש, שהוא בחי’ כתר, יש בו שתי בחינות, בחינת “חש” ובחינת “ראש”, “חש” הוא הרגשה, ו”ראש” הוא השכלה. כי המלך מתגלה לנבראים בשני הכלים הנקראים לב ומוח, חש וראש.

 

מהי “שושן הבירה”? השכינה נקראת שושנה, כמ”ש “כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות”. ההשפעה האלוקית לשושנה מכונה שושן, ע”ש הפעולה. רבינו הקדוש בעה”ס שאל, למה השכינה הקדושה נקראת שושנה, ולמה היא בין החוחים? וכך ענה: בהגדה של פסח כתוב: רשע מה הוא אומר? – מה העבודה הזאת לכם?. והרשע הזה נמצא בתוכינו, וכל פעם שישנה עבודה, הוא שואל אותנו את השאלה הנ”ל. ואיזו תשובה נותנים לרשע? הכהה את שיניו, הולכים בכוח. ובכל פעם שעולה שאלת הרשע, צריך לפעול – “הכה את שיניו”, וכאשר עושים זאת הרבה פעמים, צומחת שושנה, מלשון שן. נראים כאן תרתי דסתרי, כי ה”כהה את שיניו” מראה על מלחמה, ושושנה הינה פרח יפה הנותן ריח טוב!? אך כך הוא אמר – שאם האדם הולך במלחמה נגד הרצל”ק שלו, והוא מכה את שיניו שוב ושוב, דהיינו את שנינותו, וזה תלוי בשיעור העבודה שלו, מזה צומחת שושנה הנקראת “מלכות שמים”. היא נמצאת בין החוכים, קוצים, בין הרבה דברים דוקרים, כי הפרח היפה הזה שהוא הפרח שיש לנו בחיים, זהו הקשר בין אדם לחבירו, בין אדם למקום, זהו הדבר היפה ביותר עלי אדמות, וכל היתר הוא הבל. ולהגיע לשושנה הזאת צריך לעבור הרבה מלחמות יסורים, והרבה קוצים ודקירות, זוהי “שושנה בין החוחים”.

 

המלך אחשורוש המתגלה בב’ הכלים דלב וראש, ישב באמת בשושן, שהיא בחינת השכינה הקדושה הנקראת שושנה. כלומר שמשתה היין הזה מתגלה בשושן, שהיא השכינה הקדושה הכוללת כל הנשמות. וזה פירוש הפסוק “בימים ההם כשבת המלך…על כסא מלכותו”, מלכות ה’ המתגלה בשושן הבירה, “בשנת שלש למלכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו”. בנשמות יש להבחין שני סוגים, נשמות שהן בחי’ “שרים”, בחי’ ג”ר, נשמות גבוהות, ונשמות שהן בחי’ “עבדים” שהן בחי’ ו”ק. לכולם עשה המלך את משתה היין הזה. ומה שהמשתה נעשה בשנת “שלש” מרמז לג’ הספירות, חכמה, בינה, דעת, שהן בחי’ ג”ר, דהיינו בחי’ גילוי אלוקותו לנבראים. “עושר כבוד מלכותו” הוא בחינת גילוי חכמה, גילוי ה’ יתב’ לנבראים, “ויקר תפארת גדולתו” בחי’ קו ימין, חסדים. כפי שאנו אומרים “הא-ל הגדול” שהוא אברהם קו ימין וחסדים.

 

כתיבה ועריכה לשונית: הרב אברהם מרדכי גוטליב | אדמו"ר מאשלג טלזסטון

 

לשיעורי קבלה בווידאו על חודש אדר וחג הפורים

למאמרי המקובלים בעל הסולם והרב"ש מענייני פורים

למאמרים בתורת אשלג מרבני המרכז בנושא החג ופורים

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו