הרב יצחק הלר

מאמרי הרב”ש – מאמר יא: ‘עניין זכות אבות’

מאמר י”א, תשמ”ה ענין זכות אבות

מובא מחלוקת בענין זכות אבות (שבת דף נ”ה)  “שמואל אמר, תמה זכות אבות. ורבי 
יוחנן אמר, תחון זכות אבות”. ובמדרש (ויקרא רבה, סוף פרשה, ל”ז) אמר רב אחא “לעולם 
זכות אבות קיימת, ולעולם מזכירין אותה”.
ושם בתוספות וזה לשונו: “אומר רבינו תם, שזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה”.
ולרבי יוחנן נראה “דלא פליגי שמואל ורבי יוחנן. אלא שמואל קאמר דלרשעים תמה, אבל לא לצדיקים.
ורבי יוחנן בצדיקים איירי. עד כאן”. ולפי הנ”ל נוכל לפרש את מה ששואלים בענין הבחירה, ששואלים,
אם יש זכות אבות, אם כן אין כאן בחירה, מטעם כי זכות אבות גורמת להאדם שיהיה צדיק.
 
ולפי דברי התוספות בשם האר”י, שאומר, שזכות אבות הוא רק לצדיקים, נמצא, מקודם יש לו בחירה,
בכדי שיהיה צדיק, ואח”כ הוא יכול להנות מזכות אבות. ומספר “מתן תורה” (דף ל”ו אות י”ט) משמע,
ש”בזכות האבות יש לנו כח לעשות את  הבחירה, ולולי זכות אבות לא היה לנו שום מקום לעשות בחירה”.
 
ומבחינת המציאות אנו רואים, שאפילו שיש לנו זכות אבות,
ומכל מקום אין אנו רואים, שיהיה לכולם כח הזה לעשות בחירה.
אלא כל אחד ואחד מתקשה בדבר ההוא. אלא שזכות אבות מסייע לנו, שנוכל לעשות בחירה.
שהמשמעות היא, שבחירה היא במקום שיש שני דברים שוים, ועלי מוטל להכריע.
מה שאין כן שצד אחד יותר קשה מהשני, לא שייך לומר, שיש לי להכריע. כיון שמאליו 
כבר נוטה לצד היותר חזק. לכן בזכות האבות הם שני כוחות שוים, ויש לנו להכריע. וזה נקרא,
שניתן לנו כח לעשות בחירה. ובכדי להבין הדברים, כדאי לעיין בספר “מתן תורה” מה שמובא שם (באות י”ט)
וזה  לשונו: “ולפיכך לא מצא הקב”ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב,
שזכות אבותם עמדה להם. וכמו שאמרו חז”ל, האבות קיימו כל התורה עוד בטרם שניתנה,
שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן היתה להם היכולת להשיג ולבוא בכל דרכי ה’ בבחינת רוחניותה של התורה,
הנובעת מדביקתו יתברך, בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היתה להם האפשרות לקיימם כלל (כנ”ל אות ט”ז),
“שבלי ספק הן הזיכוך הגופני והן הרוממות הנפשית של אבותינו הקדושים,
פעלו הרבה על בניהם ובני בניהם אלה”. נמצא לפי זה, כי בזכות האבות יש לנו לעשות בחירה,אחרת לא היתה שום אפשרות.
 
אבל אנו צריכים לרחמים גדולים, אפילו לאחר שיש לנו זכות אבות, שנוכל לעשות בחירה,
היינו לעזוב את אהבה עצמית ולקבל עלינו אהבת הזולת, ושכל שאיפותינו יהו אך ורק להשפיע נחת רוח להבורא יתברך.
וגם עם כל הסגולות של תורה ומצות, שנוכל לנצח את הרע שבנו ולהפוך אותו לטוב. אבל יש להבין במה שאומר
“תמה זכות אבות”. נשאלת השאלה, מה היה לפני  שתמה זכות אבות. ואם כן אז לא היה צריך לבחירה,
כיון שיש לו זכות אבות, אלא צריכים לומר, שענין זה, שהאדם מבקש, שיעזור לו לקרב אותו אליו לעבודת ה’ באמת,
התפלה בעצמה, שהוא מבקש, שיעזור לו בזכות אבות, היא בעצמה נקראת “בחירה”,
שהבחירה בזה שעושה מה שביכולתו. זה נקרא כבר “בחירה”.

מאמרי הרב"ש - מאמר יא: 'עניין זכות אבות' כל הזכויות שמורות לעמותת ‘סולם יהודה’ 2018-2019 | ת.ד 23941 ירושלים 9123901 | טלפון: 054-2051249