מאמר בעניין פסח שני   ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וגו'. וידבר ה' אל משה לאמר, דבר

מאמר בעניין שביעי של פסח על הכתוב | על הים נגלה להם כגיבור מלחמה   התלמידים בקשו מאדמו"ר זצ"ל לבאר מאמר המדרש: "על הים נגלה

מאמר בעניין ליל הסדר ומה טעם הקושיות   האר"י הק' אומר (שעה"כ דרושי הפסח דרוש ג') שבליל פסח הנקרא ליל שמורים האירה מדרגה גבוהה דוגמת

מאמר בעניין חודש ניסן החודש הזה לכם ראש חדשים | מתוך שיחת ר"ח ניסן   חודש הוא מלשון חידוש, ובראש חודש צריכים לדבר דברים חדשים.

מאמר בעניין סעודת ראש חודש   בזוהר הק' נזכר בכמה מקומות ענין מולד הלבנה בלשון "חדתו דסיהרא", שהלבנה מתחדשת. ויש להבין מה טעם צריכה הלבנה

מאמר בעניין השבת ענין שלא נאמר: ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. זה ידוע שההעדר קודם להויה. כי אין אור בלי כלי. פירוש, אי אפשר

פרשת השבוע | וזאת הברכה   "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (לג, יא) אדם העוסק בעבודת ה' האמיתית וחפץ להגיע למדרגה שכל עשיותיו תהיינה

פרשת השבוע | פרשת האזינו פרשת "האזינו"   "וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם" (לב, כ) במכתב לתלמידו הגדול רבי דוד מינצברג זצ"ל משנת תרפ"ז, כותב האדמו"ר

פרשת השבוע | פרשת וילך   "וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי" (לא, טז)   טעם הימצאותם של חוטאים ומפרי ברית וצריך שתדע אמנם, אשר סיבת כל

פרשת השבוע | פרשת ניצבים   "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" (כט, ט) אמרו חז"ל (תנחומא, נצבים א): 'אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולכם באגודה אחת'.

פרשת השבוע | פרשת כי תבוא   "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו, ג)   סוד זווג קוב"ה ושכינתיה הרב רבי אלעזר מקוז'ניץ זצ"ל אמר: עיקר

פרשת השבוע | פרשת כי תצא   "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (כב, ז)   איתא במדרש

פרשת השבוע | פרשת שופטים   "קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (יח, י) ענין הכשפים ענין הכשפים ביארו חז"ל (בסנהדרין סז, ב) למה נקרא שמן

פרשת השבוע | פרשת ראה   "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל" (יא, כט) אמר, שזהו הסימן של הכניסה לארץ

פרשת השבוע | פרשת עקב   "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז, יב) אם מצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון (רש"י)   פרש בעל 'הסולם' זצוק"ל: מצוות

פרשת השבוע | פרשת ואתחנן   "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים ד, ד). וכי אפשר לדבוק בשכינה? והכתיב "כי ה' אלקיך אש אוכלה"! (כתובות קיא,

פרשת השבוע | פרשת דברים   "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף" (א, א) "אלה הדברים", מנה

פרשת השבוע | פרשת בחוקותי   "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (כו, ג) … שתהיו עמלים בתורה (רש"י) … וכעין זה צריך להודיע, שאין יגיעה בריבוי הזמן,

פרשת השבוע | פרשת בהר   * "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" היינו 'אמיתו' (אותיות שהן מאותו

פרשת השבוע | פרשת אמור   "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (כג, כד) אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא

פרשת השבוע | פרשת קדושים   "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט, ג) מעלת יום השבת מעלת יום השבת היא שבו הברכה והקדושה לתקן כל ימות החול,

פרשת השבוע | פרשת אחרי מות   * "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (טז, טז) הכתוב אומר "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", אף על פי שהם טמאים,

פרשת השבוע | פרשת מצורע   "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (יד, לד)   בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות

פרשת השבוע | פרשת תזריע   "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (יב, ב)   בזהר פרשת תזריע: (עפ"י 'הסולם') "אשה כי תזריע", למדנו אשה מזרעת

פרשת השבוע | פרשת שמיני   "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ט, ו) במדרש (ילקוט שמעוני תקכא) "ויאמר

פרשת השבוע | פרשת צו   "צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו, ב) אין צו אלא לשון זרוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז

פרשת השבוע | פרשת ויקרא   "יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ" (א, ג) כופין אותו עד שיאמר 'רוצה אני' (רש"י)   אנו מתפללים ומבקשים מהבורא יתברך: 'יהי

פרשת השבוע | פרשת פקודי   "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (לח, כו) וכל גולגולתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין, כד עאלין בחושבנא תחות

פרשת השבוע | פרשת ויקהל   "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" (לה, ב) ימות החול שורשם בעולמות העליונים הוא בספירות חג"ת

פרשת השבוע | כי תשא   "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (לא, ו) אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו

פרשת השבוע | פרשת תצוה   "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (כז, כ) מה השמן הזה חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם. מה השמן

פרשת השבוע | פרשת תרומה   "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב) זה סוד "חומר בקודש מבתרומה" (חגיגה פרק

פרשת השבוע | פרשת משפטים   "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא, א) פתח ר' שמעון ואמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", תרגום: ואילין דיניא

פרשת השבוע | פרשת יתרו   "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי" (יט, ב) בשעת הנפילה נדמה לאדם שאפס כל תחבולה, וישועתו לגמרי למעלה מהטבע, ובעת

פרשת השבוע | פרשת בשלח   "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּד' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, לא)   להבין עניין "ויאמינו", שכפי הנראה מן הפסוק שהנס

פרשת השבוע | פרשת בא   "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (י, א) כתב בעל 'הסולם': "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" הוא סוד השכינה הקדושה בהתגלות. "פרעה" מלשון "ופרע

פרשת השבוע | פרשת וארא   "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ד'" (ו, ב) סוד יחוד הוי"ה אלקי"ם   בשם הבעל שם טוב

פרשת השבוע | פרשת שמות   סוד שובבי"ם   עניין גלות מצרים משמעותו שעבוד הקליפה על הקדושה, ואילו עניין הגאולה הוא השבת היוצר על כנו,

פרשת השבוע | פרשת ויחי   "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (מט, א) ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו

פרשת השבוע | פרשת ויגש   "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם" (מה, ה) "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים" (מה, ח) השגת השגחה פרטית

פרשת השבוע | פרשת מקץ   "בִּלְעָדָי, אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מא, טז) "בלעדי", אין החכמה משלי, אלא "אלוקים יענה" וכו' (רש"י)   מי

פרשת השבוע | פרשת וישב   "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ" (לז, ג) בן זקונים הוא לו: סופי תבות 'אמון', שמסר לו סתרי תורה, שנאמר

פרשת השבוע | פרשת וישלח   "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב, כה) שכח פכים קטנים וחזר עליהם (רש"י)   עיקר נתינת התורה בעולם השפל הזה הוא

פרשת השבוע | פרשת ויצא   "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן" (כט, לב) בזוהר הק' אומר טעם בענין ראובן שנולד מלאה, ויעקב אבינו

פרשת השבוע | פרשת תולדות   "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (כה, יט) כתב האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, בנו של בעל 'הסולם' זצ"ל:

פרשת השבוע | פרשת חיי שרה   "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג, א)   "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" – כולן שוין לטובה (רש"י). יש להבין עניין זה

פרשת השבוע | פרשת וירא   "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (כא, ח)   "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל", רבי הושעיה רבה אמר: נגמל מיצר הרע (מדרש רבה וירא פרשה נג,

פרשת השבוע | פרשת לך לך   "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (יד, כא)   במעשה המצוות ישנם שני חלקים: גוף המצוה וכוונת המצוה.

פרשת השבוע | פרשת נח   "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט) נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו (רש"י)

פרשת השבוע | פרשת בראשית   "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א, א) אמרו חז"ל: לא היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו

פרשת השבוע | פרשת מסעי   "כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (לג, נג) גאולת הארץ ושלימות ההשגה ויש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים

פרשת השבוע | פרשת מטות   "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'" (ל, ג) … ולפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה

פרשת השבוע | פרשת פנחס   "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (כז, יח) אמר לו הקב"ה

פרשת השבוע | פרשת בלק   "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל" (כג, כג) על מעלתם הנפלאה של בני ישראל איתא בזוהר בלק אות

פרשת השבוע | פרשת חקת   "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (יט, ב) אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר לו הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם פרה

פרשת השבוע | פרשת קרח   "וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב" (טז, א) מכאן אמרו: 'אוי לרשע אוי לשכנו', לפי שהיו שכנים של קרח, שהיה שרוי

פרשת השבוע | פרשת שלח   "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (יג, יז) הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים, מראין את הפסולת

פרשת השבוע | פרשת בהעלותך   "מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא" (ח, כד)   ובמקום אחר אומר: "מבן שלושים שנה". הא כיצד?

פרשת השבוע | פרשת נשא   "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (ו, כו) אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך "אשר לא ישא

פרשת השבוע | פרשת במדבר   "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (א, ב) בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות

הנס האמיתי בפסח | ההכרה בקיומו של הזולת והתמלאות אהבה כלפיו   רבנו בעל הסולם אמר: 'ניסן' משמעותו: ניסים שלנו.   בהחלט אנו זקוקים לניסים,

בחבורה תיגאלו | הכנה לימי הפסח   ענייני הפסח סובבים ונובעים לא מעט מעניין התחברות ישראל לחבורות-חבורות של עובדי ה'. דרך זו אנו חווים הרבה

אחדות חברים – התנאי לקבלת התורה   "הרב הקדוש רבי מיכל מלכוביץ (תלמיד הרב הקדוש הר"מ מלכוביץ', מאבות חסידות סלונים) ז"ל, אמר: בזכות 'לך כנוס

אהבת ישראל – ובמיוחד בדיבור – כהכנה לתפילה / שפטיה סגל   הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ אדם מישראל פותח את

  י"ז בתמוז ובין המצרים בעיני רוחו של המקובל | תש"פ מי"ז תמוז מתחילים שלושת השבועות, ימי בין המיצרים, ימים המסתיימים עם צום ט' באב.

  פרשת השבוע | פרשת פנחס | תש"פ   המסר הכללי – מכיון שפנחס עשה מעשה נאצל וחשוב, שהרג את הנואף והנואפת, ולא הסתכל על

בס"ד  "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶך חָרָנה" (בראשית כח, י.)  פירוש: יעקב יצא מהמידה השביעית שהיא בחי ת מלכות דקדושה אשר כוללת את כל ז'

בס"ד  "ולא יכל יוסף להתאפק ויקרא הוציאו כל איש מעלי, ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו" (בראשית מה, א.)  יש לפרש: יוסף הוא

פרשת השבוע | פרשת שמות  "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב, א) .     יש לבאר ע"ד הפ ימיות: אי

בס"ד   "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ " .  "שמים" מורים על המשפיע, ו"ארץ" על המקבל, וה ה אומרת התורה "בראשית ברא אלוקים את

בס" ד  ע יין האפוד מתבאר ע"פ מה שפירש רב ו בעל 'הסולם' זיע"א – אפוד מלשון אי פה  דֶלת, רצ"ל , שהאדם מחפש את

בס"ד "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (דברים לב, יא).  פירש"י: "כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקינו פתאום, עד שהוא מקשקש ומטרף על

בס"ד "בבוא כל ישראל לֵראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם" (שם לא, יא).   ויש

בס"ד "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם… מן הבקר עד הערב. ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה. ואתה תחזה… ושמת

בס"ד "ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו, ויקרא שמו יעקב" (בראשית כה, כו). ויש לפרש את עניין אחיזת העקב ע"פ דברי הזוה"ק (עי'

פרשת השבוע | פרשת וארא "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם וכו' הם מדברים אל פרעה מלך מצרים וכו' הוא משה ואהרן" (שמות

פרשת שבוע | פרשת ויחי   "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה" (בראשית מח ח). יש להבין: כי משאלת יעקב "מי אלה" משמע

בס"ד פרשת וירא "ותצחק שרה בקרבה לאמר, אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן. ויאמר ה' אל אברהם, למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם

בס"ד פרשת לך-לך "ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה" (בראשית יז, טו). פירש"י וז"ל: "דמשמע שרי לי

  בס"ד פרשת תרומה אדר ה'תש"פ "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה ב).

בס"ד פרשת בשלח – שבת שירה ה'תש"פ (מאמר תתי"ט) "דבר אל בני ישראל וישֻבו ויחנו לפני פי החירות בין מגדֹל ובין הים, לפני בעל צפון

בס"ד פרשת בא שבט ה'תש"פ (מאמר תתיח) "ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפילה בכל ארץ מצרים וכו' ולכל בני ישראל היה אור

בס"ד פרשת משפטים שבט ה'תש"פ (מאמר תתכ"א) "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" (שמות כא, ז). פירש"י: "שלא תצא כיציאת עבדים

בס”ד  יום א לפרשת כי תישא ס”ט  לכב’ ידידי ומורי היקר, שלום וברכה, קבל נא תודתי על תשובתך. ברצוני לאחל לך פורים שמח, עם שמחה

“ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם“. הענין שלא נאמר כאן וידבר ה’ אל משה כמו בכל הצווים, אך לאשר הענין הזה מדבר במשפטים, ובענין המשפט אז

מאמר תשע”ב (שבט תשע“ט) דא”ח מכ”ק אדמו”ר שליט”א “מכה אביו ואמו מות יומת” (שמות כ”א, ט”ו). מפרש הזוהר הקדוש בכמה מקומות:  “אביו דא קב”ה ואמו דא כנסת ישראל”. ולפי פירוש זה

“ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם, ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב. וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם, ויאמר מה

“וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים”. אמר רבי שמחה בונם מפשיסחא זי”ע: יודען ברוכען צו גיין ארויף. יהודים צריכים לעלות למעלה. עכל”ק. צריכים לנצל כל

פרשת בשלח | שבט תשע“ט “וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו” (שמות י”ד ט’). לאחר שפרעה נותן

פרשת וארא | טבת תשע“ט “לכן אמור לבני ישראל אני הוי”ה”. (שמות ו ו) הקב”ה אומר למשה רבנו: תאמר לבני ישראל ש‘אני הוי”ה’, דהיינו מידת הרחמים.

פרשת שמות | טבת תשע“ט “לכן אמור לבני ישראל אני הוי”ה”. (שמות ו ו) הקב”ה אומר למשה רבנו: תאמר לבני ישראל ש‘אני הוי”ה’, דהיינו מידת הרחמים.

פרשת השבוע | פרשת ויחי | טבת תשע“ט   בברכת יעקב לבניו נאמר: “יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ישתחוו לך בני אביך” (בראשית מ”ט ח’). וברש”י:

גופנו מצויד במערכות משוכללות, המאפשרות לו להישאר במצב של איזון ובריאות בכל עת. אין מחלה ללא סיבה. מחלה הינה לעולם תגובה נכונה של הגוף לגירוי

שלום לרב רציתי להבין מהי כוונת חז”ל כשאמרו שאדם שאינו נשוי הוא נחשב כפלגא גופא? בעקבות גמ’ בפסחים קי”ג שבעה מנודים לשמים: ואלו הן יהודי

משל: הוא הלך ברחוב עם בנו הקטן, הבן בכה בכיות איומות, והוא התעלם מכך, העוברים ושבים שהיו ברחוב באותה שעה, נדהמו מהתנהגותו של האב, ‘איזה

ידיעת המחלה חצי תרופה משל: האיש הלך עם בנו החולה לרופא, הוא בדק אותו ונתן לו תרופה, אולם התרופה לא הועילה לו, ידידי האב הציעו

משל: מעשה באדם צמחוני, שהיה רגיל לאכול רק פירות וירקות, יום אחד הזמין לביתו אישיות חשובה, ורצה להכין לו סעודה מכובדת כמיטב המסורת הלא צמחונית, המארח

משל: הוא עלה על יצועו בשעת ליל מאוחרת למדי. לאחר מספר שעות הגיע החברותא הקבוע להעירו ע”מ שיוכלו ללמוד יחד כפי שסיכמו ביניהם יום קודם.

משל: מעשה במלך גדול ואדיר שמלך על מדינות רבות בכל העולם, ולו בן יחיד יקיר, יורש המלוכה, אשר היה אהוב עליו ביותר. יום בהיר אחד נפלו

משל:   בית המשפט! רעם קולו של המזכיר, אולם הדיונים בבית המשפט הממלכתי נרגע מגעשו ונדם עם כניסת השופט. הוא פסע מעדנות למקומו, גלימתו נשרכת מאחוריו. השופט

משל:  אחד מגדולי הרבנים הגיע מחו”ל לביקור בזק בארץ. קהל רב התאסף בשדה התעופה לקבל את פניו. כאשר ירד מהמטוס, קרא לאחד מתלמידיו שעמד בתוך

משל: האיש חזר הביתה בסוף יום ארוך וקשה. הוא היה יגע, עייף ורעב לאחר עבודה מאומצת וקשה. הוא עבד בכריית פחם במכרה אזורי. על השולחן הונחה

משל:  מינקותם הם היו חברים בלב ונפש והיוו מופת לחברות נאמנה. הם אהבו והעריצו אחד את השני ללא גבול, השתובבו יחד, דיברו יחד, חלמו יחד,

בס"ד, אור לז' אדר א' תשע"ט התשוקה לחיים שי 2# דיברנו על חיים מתוך רצון. חיים בהם אני רוצה, מזהה את רצונותיי היותר עמוקים, ומפתח

שאלת התלמיד: כבוד הרב, על מה הרב אמר שהמן הוא הרצון לקבל ומרדכי רצון להשפיע? תשובת הרב: כתוב בתניא שאדם צריך להחליף את היצר הרע

לרב גוטליב שלום   שאלה: אם הלימוד מיועד גם לנשים וגם לגברים, אז איך זה שהרב”ש אומר לביתו שהיא “ירדה ממדרגתה” מאז שנולדו ילדיה. זה

שאלה: שלום לרב ולכל חברת ברכת שלום. לפי הרב מה האחוז של העולם הדתי שלומדים קבלה האם יש הרבה רבנים כמו הרב שמלמדים קבלה? מה

ענין הצניעות מקורו רוחני כמ”ש “והצנע לכת עם ה’ אלקיך”. היינו שצריך להצניע כל דבר חשוב, בכדי שלא ינזק. ובגשמיות אנשים מצניעים את כספם למשל,

בס”ד שאלה: שלום רב. יש לי שאלה הקשורה לאורחות החיים שלכם. ראיתי שאתם משקיעים את כל זמנכם הפנוי, ואף יותר מכך ללימוד. רציתי לדעת: האם

עניין השמחה בחודש אדר ופורים הפירוש לפי הקבלה של ענין משנכנס אדר מרבים בשמחה,  הוא הפוך ממה שחושבים ברחוב, ברחוב חושבים: למה מרבים בשמחה? עוד

מאמרי חסידות על חודש אדר    "משנכנס אדר מרבין בשמחה" מה פירוש "מרבין בשמחה"? פירש רבי ומורי זצ"ל: להרבות בקו ימין זה נקרא "מרבין בשמחה",

ישנן עצות רבות וחכמה מקיפה כיצד לחנך את ילדינו וכיצד להתמודד עימם בצורה נכונה ויעילה במקרים בהם הם לכאורה עזבו את דרך הדת. אמנם, האמת

אחד הדברים הקשים לגבר, הוא לגשת ולומר סליחה, טעיתי. אתה צדקת. טוב… גם לאשה זה לא קל… אבל למה בעצם? מה הבעיה? שחרר, תוריד אבן

שאלה: שלום! כבוד הרב שלום. אני חוזר בתשובה וכל שאני יותר ניכנס לעולם החרדי אני מגלה דברים שאני פשוט נידהם ושואל מה הקשר בין התורה

פנחס הצדיק היה שליח ה’ לדבר מצווה ויש לדעת כי שליחות מתאמתת כנאמנה בשני תנאים בסיסיים אחד כשהשליח יודע מה הוא צריך להעביר ושתיים שיודע למי הוא צריך

וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְקֹוָֽק: אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיקֹוָ֗ק אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א

“אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩  בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב…הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר… וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ

איך להפוך חורבן לשמחה? / הרב שקד אליהו פנחס הנביא זכריה (פרק ח) מתנבא: “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון

“וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְקֹוָ֑ק בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר” (דברים פרק ג, כג) יש לדעת כי כל אשר לאדם בא מה’ יתברך, ובכל עת הקב”ה ממלא את צרכינו על דרך

פרשת השבוע | פרשת כי תשא   “וידבר ה’ אל משה לאמר: כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד

  שאלה: שלום כבוד הרב, ישנה שאלה פרדוקסלית מבחינה לוגית המציקה לי ומאוד מעניינת לטעמי: אם הבורא או האור העליון הוא קבוע ואינו משתנה איך

  שאלה: לרב גוטליב שלום רב,  הרב מדגיש בשעורים שבאתר “ברכת שלום”, את החשיבות של אמונה למעלה מהדעת, שפירושה אמונה ללא ידיעה, שאף עומדת בניגוד

  שאלה: כבוד הרב שלום,  עליי לקיים תורה ומצוות כי זהו רצונו של הקב”ה וזוהי סיבה היחידה שמחייבת אותי לעשות ולפעול בעולם כי כל סיבה

  שאלה: לכבוד הרב ערב טוב! כיצד מגיעים לידי הרגשת מציאות השם באופן מתמיד ? כך שכל מחשבותיי ורצונותיי יהיו נתונים רק לו יתברך. בברכה……

פרשת השבוע | פרשת בראשית   לכב’ החברים היקרים שיחיו לנצח. עברנו את החודש הנפלא חודש תשרי. כולו מלא בימים קדושים שקבעה התורה, מלא בתפילות

  שאלה: שלום כבוד הרב, 1. מדוע לא נהוג שרב יגיע לבת מצווה? 2. פעמים רבות מסיבות בת המצווה נראות לי ריקות מתוכן (אוכלים והולכים

חכמת הקבלה | מטרות ויעדים בורא העולם ברא את הבריאה כולה בכדי להטיב לנבראיו, דהיינו בכדי שיהיה גילוי אלוקותו בין כל בני אדם. על כן

חג הפורים | מעייני המגילה   מפוזרים ומפורדים מובא בספר “שמעתי” שהמן אמר: היות והם מפוזרים ומפורדים, כל אחד עושה רק בשביל עצמו ואין לו

ביאורים על מגילת אסתר “וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ” (מגילת אסתר א’ ח’)  

  א) נשאלתי מה דעתי בענין לימוד חכמת הקבלה לנשים: תשובה: בזמנו נשים כלל לא היו לומדות תורה, אלא היו נבערות מדעת, ומקומן במטבח, בקושי

  המדבר – במשמעות הפשוטה שלו הוא – שהאדם מחפש להתחבר עם הבורא. דאין לאדם שום חשיבות להתחבר עם משהו בחיים, אלא עם הבורא. והאדם

משנכנס אדר מרבים בשמחה     עניין “מרבים” רמוז בפרשת  שקלים : “כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם” כדי שלא יהיה בהם נגף תפקוד

משנכנס אדר מרבין בשמחה | 2 הנה כאשר החבר מאוד פוגע בי, והאש של הכעס בוערת בי, ואני רוצה מאוד לפגוע בו, אז אני

משנכנס אדר מרבין בשמחה | 3 כתוב בגמרא (תענית כט.) “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. ולהבין ענין של אדר, ביאר רבינו בעל “הסולם”, דהוא מלשון הכתוב

משנכנס אדר מרבין בשמחה | 4 חז”ל אמרו: משנכנס אדר מרבין בשמחה, ברחוב חושבים: למה מרבים בשמחה? עוד מעט אוכלים אזני המן, מגילת אסתר, תחפושות…

משתה אחשורוש   (א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה: (ב) בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא

ביאורים בענייני חג הפורים כתוב “ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם” בספרים של ברסלב כתוב – יש עניין שנתהפך הכל לטובה. פירוש: האדם

ענייני פורים על פי בעל הסולם | הרב יהודה לייב אשלג זצ"ל חז”ל אמרו במסכת מגילה- “מחייב איניש לבסומיה בפוריא עד דלא ידע בין

  שאלה: כבוד הרב: האם היו מקובלים בעבר שרצו לפרסם את הקבלה לההמון עם? תודה מראש ….. תשובה: ל… היקר שלום וברכה בכל הדורות הקבלה

פרשת השבוע | פרשת לך לך   הפסוק אומר- “לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך”.   הנה מקשים על זה, שזה

פרשת השבוע | פרשת פנחס | תמוז תשע“ח   “וידבר ה’ אל משה לאמר צרור את המדינים והכיתם אותם, כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר

פרשת השבוע | פרשת צו   “והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה” (ויקרא ו, ה) האדם צריך להיות בבחינת מזבח – לזבוח את

פרשת השבוע | פרשת תצוה | אדר א’ תשע“ד   רבנו בעה”ס מסביר שהקב”ה ברא את הבריאה הזאת מתוך מטרה מסויימת – להביא את

חנוכה | אזי בימי חשמנים    “אזי בימי חשמנים” – כל אחד ואחד צריך לחוות דברים אלו על בשרו. זה לא צריך להשאר בגדר של הסטוריה

מגילת איכה | בענייני ימי בין המצרים ותשעה באב “איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגויים, שרתי במדינות היתה למס”  

ט"ו בשבט | אל אחר אסתריס, ולא עביד פירי   הנה ענין הפירות שאנו אוכלים בט”ו בשבט, הוא לרמז על כך – שזהו ההבדל

צום י"ז בתמוז וימי החורבן בהשקפת פנימיות התורה הנביא זכריה (פרק ח) מתנבא: “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה