חג הסוכות בדרך בעל הסולם מתוך אותיות דליבא | מאמר ריח   ועל פי זה נבאר מה שאמרו בגמ' (ע"ז ב, א): לעתיד לבוא מביא

מאמר בעניין פסח שני   ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וגו'. וידבר ה' אל משה לאמר, דבר

מאמר בעניין שביעי של פסח על הכתוב | על הים נגלה להם כגיבור מלחמה   התלמידים בקשו מאדמו"ר זצ"ל לבאר מאמר המדרש: "על הים נגלה

מאמר בעניין ליל הסדר ומה טעם הקושיות   האר"י הק' אומר (שעה"כ דרושי הפסח דרוש ג') שבליל פסח הנקרא ליל שמורים האירה מדרגה גבוהה דוגמת

מאמר בעניין חודש ניסן החודש הזה לכם ראש חדשים | מתוך שיחת ר"ח ניסן   חודש הוא מלשון חידוש, ובראש חודש צריכים לדבר דברים חדשים.

מאמר בעניין סעודת ראש חודש   בזוהר הק' נזכר בכמה מקומות ענין מולד הלבנה בלשון "חדתו דסיהרא", שהלבנה מתחדשת. ויש להבין מה טעם צריכה הלבנה

מאמר בעניין השבת ענין שלא נאמר: ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. זה ידוע שההעדר קודם להויה. כי אין אור בלי כלי. פירוש, אי אפשר

פרשת השבוע | וזאת הברכה   "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (לג, יא) אדם העוסק בעבודת ה' האמיתית וחפץ להגיע למדרגה שכל עשיותיו תהיינה

פרשת השבוע | פרשת האזינו פרשת "האזינו"   "וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם" (לב, כ) במכתב לתלמידו הגדול רבי דוד מינצברג זצ"ל משנת תרפ"ז, כותב האדמו"ר

פרשת השבוע | פרשת וילך   "וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי" (לא, טז)   טעם הימצאותם של חוטאים ומפרי ברית וצריך שתדע אמנם, אשר סיבת כל

פרשת השבוע | פרשת ניצבים   "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" (כט, ט) אמרו חז"ל (תנחומא, נצבים א): 'אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולכם באגודה אחת'.

פרשת השבוע | פרשת כי תבוא   "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו, ג)   סוד זווג קוב"ה ושכינתיה הרב רבי אלעזר מקוז'ניץ זצ"ל אמר: עיקר

פרשת השבוע | פרשת כי תצא   "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (כב, ז)   איתא במדרש

פרשת השבוע | פרשת שופטים   "קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (יח, י) ענין הכשפים ענין הכשפים ביארו חז"ל (בסנהדרין סז, ב) למה נקרא שמן

פרשת השבוע | פרשת ראה   "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל" (יא, כט) אמר, שזהו הסימן של הכניסה לארץ

פרשת השבוע | פרשת עקב   "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז, יב) אם מצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון (רש"י)   פרש בעל 'הסולם' זצוק"ל: מצוות

פרשת השבוע | פרשת ואתחנן   "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים ד, ד). וכי אפשר לדבוק בשכינה? והכתיב "כי ה' אלקיך אש אוכלה"! (כתובות קיא,

פרשת השבוע | פרשת דברים   "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף" (א, א) "אלה הדברים", מנה

פרשת השבוע | פרשת בחוקותי   "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (כו, ג) … שתהיו עמלים בתורה (רש"י) … וכעין זה צריך להודיע, שאין יגיעה בריבוי הזמן,

פרשת השבוע | פרשת בהר   * "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" היינו 'אמיתו' (אותיות שהן מאותו

פרשת השבוע | פרשת אמור   "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (כג, כד) אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא

פרשת השבוע | פרשת קדושים   "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט, ג) מעלת יום השבת מעלת יום השבת היא שבו הברכה והקדושה לתקן כל ימות החול,

פרשת השבוע | פרשת אחרי מות   * "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (טז, טז) הכתוב אומר "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", אף על פי שהם טמאים,

פרשת השבוע | פרשת מצורע   "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (יד, לד)   בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות

פרשת השבוע | פרשת תזריע   "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (יב, ב)   בזהר פרשת תזריע: (עפ"י 'הסולם') "אשה כי תזריע", למדנו אשה מזרעת

פרשת השבוע | פרשת שמיני   "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ט, ו) במדרש (ילקוט שמעוני תקכא) "ויאמר

פרשת השבוע | פרשת צו   "צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו, ב) אין צו אלא לשון זרוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז

פרשת השבוע | פרשת ויקרא   "יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ" (א, ג) כופין אותו עד שיאמר 'רוצה אני' (רש"י)   אנו מתפללים ומבקשים מהבורא יתברך: 'יהי

פרשת השבוע | פרשת פקודי   "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (לח, כו) וכל גולגולתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין, כד עאלין בחושבנא תחות

פרשת השבוע | פרשת ויקהל   "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" (לה, ב) ימות החול שורשם בעולמות העליונים הוא בספירות חג"ת

פרשת השבוע | כי תשא   "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (לא, ו) אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו

פרשת השבוע | פרשת תצוה   "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (כז, כ) מה השמן הזה חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם. מה השמן

פרשת השבוע | פרשת תרומה   "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב) זה סוד "חומר בקודש מבתרומה" (חגיגה פרק

פרשת השבוע | פרשת משפטים   "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא, א) פתח ר' שמעון ואמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", תרגום: ואילין דיניא

פרשת השבוע | פרשת יתרו   "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי" (יט, ב) בשעת הנפילה נדמה לאדם שאפס כל תחבולה, וישועתו לגמרי למעלה מהטבע, ובעת

פרשת השבוע | פרשת בשלח   "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּד' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, לא)   להבין עניין "ויאמינו", שכפי הנראה מן הפסוק שהנס

פרשת השבוע | פרשת בא   "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (י, א) כתב בעל 'הסולם': "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" הוא סוד השכינה הקדושה בהתגלות. "פרעה" מלשון "ופרע

פרשת השבוע | פרשת וארא   "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ד'" (ו, ב) סוד יחוד הוי"ה אלקי"ם   בשם הבעל שם טוב

פרשת השבוע | פרשת שמות   סוד שובבי"ם   עניין גלות מצרים משמעותו שעבוד הקליפה על הקדושה, ואילו עניין הגאולה הוא השבת היוצר על כנו,

פרשת השבוע | פרשת ויחי   "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (מט, א) ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו

פרשת השבוע | פרשת ויגש   "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם" (מה, ה) "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים" (מה, ח) השגת השגחה פרטית

פרשת השבוע | פרשת מקץ   "בִּלְעָדָי, אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מא, טז) "בלעדי", אין החכמה משלי, אלא "אלוקים יענה" וכו' (רש"י)   מי

פרשת השבוע | פרשת וישב   "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ" (לז, ג) בן זקונים הוא לו: סופי תבות 'אמון', שמסר לו סתרי תורה, שנאמר

פרשת השבוע | פרשת וישלח   "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב, כה) שכח פכים קטנים וחזר עליהם (רש"י)   עיקר נתינת התורה בעולם השפל הזה הוא

פרשת השבוע | פרשת ויצא   "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן" (כט, לב) בזוהר הק' אומר טעם בענין ראובן שנולד מלאה, ויעקב אבינו

פרשת השבוע | פרשת תולדות   "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (כה, יט) כתב האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, בנו של בעל 'הסולם' זצ"ל:

פרשת השבוע | פרשת חיי שרה   "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג, א)   "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" – כולן שוין לטובה (רש"י). יש להבין עניין זה

פרשת השבוע | פרשת וירא   "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (כא, ח)   "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל", רבי הושעיה רבה אמר: נגמל מיצר הרע (מדרש רבה וירא פרשה נג,

פרשת השבוע | פרשת לך לך   "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (יד, כא)   במעשה המצוות ישנם שני חלקים: גוף המצוה וכוונת המצוה.

פרשת השבוע | פרשת נח   "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט) נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו (רש"י)

פרשת השבוע | פרשת בראשית   "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א, א) אמרו חז"ל: לא היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו

פרשת השבוע | פרשת מסעי   "כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (לג, נג) גאולת הארץ ושלימות ההשגה ויש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים

פרשת השבוע | פרשת מטות   "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'" (ל, ג) … ולפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה

פרשת השבוע | פרשת פנחס   "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (כז, יח) אמר לו הקב"ה

פרשת השבוע | פרשת בלק   "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל" (כג, כג) על מעלתם הנפלאה של בני ישראל איתא בזוהר בלק אות

פרשת השבוע | פרשת חקת   "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (יט, ב) אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר לו הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם פרה

פרשת השבוע | פרשת קרח   "וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב" (טז, א) מכאן אמרו: 'אוי לרשע אוי לשכנו', לפי שהיו שכנים של קרח, שהיה שרוי

פרשת השבוע | פרשת שלח   "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (יג, יז) הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים, מראין את הפסולת

פרשת השבוע | פרשת בהעלותך   "מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא" (ח, כד)   ובמקום אחר אומר: "מבן שלושים שנה". הא כיצד?

פרשת השבוע | פרשת נשא   "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (ו, כו) אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך "אשר לא ישא

פרשת השבוע | פרשת במדבר   "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (א, ב) בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות

הנס האמיתי בפסח | ההכרה בקיומו של הזולת והתמלאות אהבה כלפיו   רבנו בעל הסולם אמר: 'ניסן' משמעותו: ניסים שלנו.   בהחלט אנו זקוקים לניסים,

בחבורה תיגאלו | הכנה לימי הפסח   ענייני הפסח סובבים ונובעים לא מעט מעניין התחברות ישראל לחבורות-חבורות של עובדי ה'. דרך זו אנו חווים הרבה

אחדות חברים – התנאי לקבלת התורה   "הרב הקדוש רבי מיכל מלכוביץ (תלמיד הרב הקדוש הר"מ מלכוביץ', מאבות חסידות סלונים) ז"ל, אמר: בזכות 'לך כנוס

אהבת ישראל – ובמיוחד בדיבור – כהכנה לתפילה / שפטיה סגל   הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ אדם מישראל פותח את

גופנו מצויד במערכות משוכללות, המאפשרות לו להישאר במצב של איזון ובריאות בכל עת. אין מחלה ללא סיבה. מחלה הינה לעולם תגובה נכונה של הגוף לגירוי

משל: הוא הלך ברחוב עם בנו הקטן, הבן בכה בכיות איומות, והוא התעלם מכך, העוברים ושבים שהיו ברחוב באותה שעה, נדהמו מהתנהגותו של האב, ‘איזה

ידיעת המחלה חצי תרופה משל: האיש הלך עם בנו החולה לרופא, הוא בדק אותו ונתן לו תרופה, אולם התרופה לא הועילה לו, ידידי האב הציעו

משל: מעשה באדם צמחוני, שהיה רגיל לאכול רק פירות וירקות, יום אחד הזמין לביתו אישיות חשובה, ורצה להכין לו סעודה מכובדת כמיטב המסורת הלא צמחונית, המארח

משל: הוא עלה על יצועו בשעת ליל מאוחרת למדי. לאחר מספר שעות הגיע החברותא הקבוע להעירו ע”מ שיוכלו ללמוד יחד כפי שסיכמו ביניהם יום קודם.

משל: מעשה במלך גדול ואדיר שמלך על מדינות רבות בכל העולם, ולו בן יחיד יקיר, יורש המלוכה, אשר היה אהוב עליו ביותר. יום בהיר אחד נפלו

משל:   בית המשפט! רעם קולו של המזכיר, אולם הדיונים בבית המשפט הממלכתי נרגע מגעשו ונדם עם כניסת השופט. הוא פסע מעדנות למקומו, גלימתו נשרכת מאחוריו. השופט

משל:  אחד מגדולי הרבנים הגיע מחו”ל לביקור בזק בארץ. קהל רב התאסף בשדה התעופה לקבל את פניו. כאשר ירד מהמטוס, קרא לאחד מתלמידיו שעמד בתוך

משל: האיש חזר הביתה בסוף יום ארוך וקשה. הוא היה יגע, עייף ורעב לאחר עבודה מאומצת וקשה. הוא עבד בכריית פחם במכרה אזורי. על השולחן הונחה

משל:  מינקותם הם היו חברים בלב ונפש והיוו מופת לחברות נאמנה. הם אהבו והעריצו אחד את השני ללא גבול, השתובבו יחד, דיברו יחד, חלמו יחד,

בס"ד, אור לז' אדר א' תשע"ט התשוקה לחיים שי 2# דיברנו על חיים מתוך רצון. חיים בהם אני רוצה, מזהה את רצונותיי היותר עמוקים, ומפתח

ישנן עצות רבות וחכמה מקיפה כיצד לחנך את ילדינו וכיצד להתמודד עימם בצורה נכונה ויעילה במקרים בהם הם לכאורה עזבו את דרך הדת. אמנם, האמת

אחד הדברים הקשים לגבר, הוא לגשת ולומר סליחה, טעיתי. אתה צדקת. טוב… גם לאשה זה לא קל… אבל למה בעצם? מה הבעיה? שחרר, תוריד אבן

פנחס הצדיק היה שליח ה’ לדבר מצווה ויש לדעת כי שליחות מתאמתת כנאמנה בשני תנאים בסיסיים אחד כשהשליח יודע מה הוא צריך להעביר ושתיים שיודע למי הוא צריך

וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְקֹוָֽק: אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיקֹוָ֗ק אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א

“אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩  בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב…הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר… וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ

איך להפוך חורבן לשמחה? / הרב שקד אליהו פנחס הנביא זכריה (פרק ח) מתנבא: “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון

“וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְקֹוָ֑ק בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר” (דברים פרק ג, כג) יש לדעת כי כל אשר לאדם בא מה’ יתברך, ובכל עת הקב”ה ממלא את צרכינו על דרך

צום י"ז בתמוז וימי החורבן בהשקפת פנימיות התורה הנביא זכריה (פרק ח) מתנבא: “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה