כתבות נדירות על חסידות אשלג

כתבה על פטירת הרב”ש מתוך יתד נאמן

כתבה על פטירת הרב"ש מתוך יתד נאמן
ראשון ז’ בתשרי תשנ”ב (15 בספטמבר 91)
שנה ז’ גליון 1811 מחיר 1.70 ש”ח כולל מע”מ.

 

האדמו”ר רבי

ברוך שלום הלוי אשלג זצ”ל

מאת: ש. ברוכי

 

עטופי יגון ואבל עמוק צעדו
בבוקר יום שישי ההמוני
בית ישראל אחר מיטתו של
האדמו”ר רבי ברוך שלום
הלוי אשלג זצ”ל,
בנו של “בעל הסולם”,
האדמו”ר רבי יהודה לייב
הלוי אשלג זצוק”ל,
מחבר פירוש הסולם על
הזוהר הקדוש.
מסע ההלויה יצא בשעה
10.30 בבוקר
מבית מדרשו שברח’
חזון איש בבני ברק,
כשהמונים מתושבי בני-ברק
מאות מחסידיו ושומעי
לקחו מלווים את מיטתו.
בראש המלווים
נראו אדמו”רים,
רבנים ואישי ציבור.
בטרם צאת מסע ההלויה
השמיע דברי הספד
אב”ד זכרון מאיר הגאון רבי
שמואל הלוי וואזנר שליט”א,
שתיאר את גדלותו
של הנפטר שעליו
ניתן לאמר את דברי
הגמרא איזה ענוותן…
שייף עמל ושייף נפיק וגריס
באורייתא תדירא.
והכל בהצנע לכת ללא
פרסומת וללא רעש.
עבודתו בתורה ויראת
השמים היו לשם דבר,
(המשך בעמוד 3)
(המשך מעמוד 1)
 
וכממשיך תורת אביו
הקדוש זצ”ל עסק
בתורת הנסתר בדרך
קבע ובכל לילה ולילה
כינס את תלמידיו
ללמוד תורת הנסתר.
מחצות לילה ועד הבוקר
ללא פסיק פומיה מגירסיה.
עליו ניתן לאמר את
דברי דוד המלך:
כל מלכי אומות העולם
עוסקין בשלהם
ועלי לא עבר חצות
לילה בשינה.
פטירתו של האדמו”ר זצ”ל
היא אבידה לדור,
אבידה לעיר בני ברק ואבידה
לתלמידיו הרבים ואבידה
ללומדי תורת הנסתר.
אנו מבקשים שיהיה מליץ
יושר על יושבי העיר הזאת,
יושבי הארץ הזאת
והמוני מכיריו.
לאחר אמירת קדיש
על ידי בניו שליט”א
יצא מסע ההלויה לירושלים,
שם המתינו רבים ליד בית
ההלויות שמגר.
לאחר עריכת הטהרה
קרעו עשרות
מתלמידיו המובהקים
קריעה כדין,
ומשם המשיכה ההלויה
לעבר הר המנוחות,
שם ניטמן ליד אהל
אביו הק’ בעל סולם זצ”ל.
 
מתולדותיו
האדמו”ר רבי ברוך
שלום הלוי אשלג זצ”ל נולד
בוורשא לאביו הגאון
הק’ רבי יהודה לייב זצ”ל
שכיהן כדיין ומו”צ
בעיר וורשא. בהיותו נער
כבן 9 צרפו אביו לקבוצת
תלמידיו המובחרים,
עמם  למד שו”ע
חושן משפט בעמקות,
עם כל נושאי
הכלים וסוגיות הש”ס.
כבר אז נתגלה
כי ניחן בכישרון
נדיר של זכרן ו
הבנה ביכולתו
לנתח ולפרק  
לגורמים כל סוגיה
שעליה מסר
אביו את שיעוריו.
 
בשנת תרפ”ב
הגיע “בעל הסולם”
יחד עם בני משפחתו
לארץ ישראל.
כאן קבע את
מקום מושבו
בעיר הקודש ירושלים
סמוך לשריד בית מקדשינו.
את בנו בכורות שלח
ללמוד בישיבות
“חיי עולם ותורת חסד”
שם שקד על תלמודו
בהתמדה נפלאה
שהיתה לדמות
וסמל לכל בני הישיבה.
בדחקות הקשה
שהיתה באותם הימים,
הסתפק הוא בפת
לחם ומעט תאנים,
ארוחה שהספיקה
לו ללמוד ברציפות ובהתמדה,
כשהוא עומד על
רגליו במשך 14 שעות ברציפות,
וזאת כדי למנוע שינה מעיניו.
 
בהיותו בן י”ח שנים
הוסמך להוראה על ידי
בית ידנו של אב”ד ירושלים
הגאון יוסף חיים זוננפלד זצ”ל,
שהכתירו בתארי כבוד רבים,
לאחר שבחנו
בש”ס ובפוסקים כלשונם.
כמו”כ הוסמך לרבנות ע”י
הרב מטפליק זצ”ל.
בהגיעו לפירקו נישא לרעייתו
הרבנית ע”ה בתו
של רבי יחזקאל
אלימלך לינדר זצ”ל
מיקרי קרתא דירושלים.
לאחר נישואיו
צירפו אביו בעל “הסולם”
לקבוצה הבחירה של תלמידיו,
עמם עסק בתורת הנסתר.
לאחר לימוד של לילות
רצופים המשיך
לעסוק בתורת הנגלה בכולל חיי
עולם מתוך דחקות עצומה.
פעם סיפרה רעייתו הרבנית ע”ה, כי
היו ימים שלא היה ברשותם
אפילו מטבעות ספורות כדי
לרכוש נפט להבערת העששית,
אולם בעלה זצ”ל לא ויתר,
יצא למרפסת ולמד לאור
הלבנה ללא הפסק.
 
בימים ההם הגיעה
משפחתו לכדי פת לחם
יצא לעסוק לפרנסתו
אצל האנגלים,
אולם גם בתקופה זו לא
פסיק פומיה מגריסיה,
ובמהלך עבודתו
המשיך לשנן גמרא
ומשניות שהיו
שגורות על פיו.
בתקופה זו עלה ונעלה
בתורה ובנסתר
והוא מסתיר את דרכי
עבודתו לבל יכירוהו.
באות ימים התקיים בו
הכתוב את אחיו לא הכיר
ואת ואת בניו לא ידע
כשאת כל עיתות
היממה הוא מקדיש
לתורה ועבודה.
 
מכיריו מעידים, כי בזכות
הזיכרון הנדיר בו ניחן
ובזכות העמל
הרב שהשקיע
בקנין התורה,
במיעוט שינה ואוכל,
בהסתפקות,
במועט ובפרישות,
רכש לעצמו ידע
רב ביום התורה,
עד שהש”ס
היה שגור על פיו
מילה במילה.
עוד בחיי אביו
וע”פ הור’ אותו אמר
לעשרות תלמידים שיעורי
תורה בנגלה ובנסתר
כשהוא מאיץ בתלמידיו,
לקנות עוד קניני תורה,
בעמל וביזע.
 
במשך שנים כיהן אביו,
בעל הסולם,
כרבה של שכונת
גבעת שאול,
אולם משראה כי
עול הרבנות אינו
מאפשר לו
לנהוג ע”פ דרכו,
עקר בשנת תש”ט
לתל אביב. בנו זצ”ל
הצטרף לאביו והעתיק
גם הוא את מקום מגוריו ליפו.
 
ביום הכיפורים
תשט”ו הלך לעולמו
אביו הק’ רבי יהודה ליב
הלוי אשלג זצ”ל.
בהפצרת תלמידיו ותלמידי
אביו הסכים ליטול על
עצמו את המשך אמירת
השיעורים הקבועים
אותם מסר אביו.
לפני כ-30 שנה
עקר לבני ברק וקבע
את מקום מגוריו ברח’
מינץ-הראשונים. את אחד מחדרי
ביתו הקדיש למסירת שיעורים
לעשרות תלמידיו,
בהם החדיר אמונה ובטחון ודרך
עבודת ה’ על פי דרך הקבלה.
 
לפני כ-16 שנה הקים
את בית מדרשו
המפואר בסוף רח’
חזו”א בבני ברק,
כאן התרבו ספסלי בית המדרש
כשהמוני בעלי תשובה
מתאגדים סביבו ונהנים מהדרכתו
ושיעוריו בנגלה, בהלכה ובמחשבה.
בהיותו בהיר מחשבה נועצו בו
רבים בדרך עבודת ה’ ובענינים רוחניים
וגשמיים. ביתו היה פתוח
לרווחה לכל דל ונדכא,
הללו שמצאו בביתו אוזן
קשבת לכל בעיותיהם.
 
בפני תלמידיו, שומעי
לקחו וחסידיו
התבטא קשות כנגד
המקובלים למיניהם,
המשתמשים בחכמת הקבלה
לצורכיהם האישיים.
הקבלה לא נועדה
לשימוש ולמסחר,
נהג תמיד לאמר.
את הקבלה יש
לנצל לעבודת ה’
בפנימיות ללא סממנים
חיצוניים.
כממשיך תורת
אביו הקדוש זצ”ל,
הוציא מידי שבוע פירוש
על דרוש מהזוהר הק’,
פירוש שלווה תמיד
בהוראה מעשית לעבודת ה’.
חוץ מהמאמר השבועי הכי
והוא לדפוס למעלה
מ-10 כרכים
של מאמרים במוסר
ובמחשבה בתורת
הנגלה והנסתר.
שמוצאי ראש השנה,
לאחר שהתפלל כשליח ציבור
את תפילת המוספין,
חש בחולשה בהמלצת רופא
הועבר לבדיקות
בבית החולים בילינסון בפ”ת.
ביום ה’ חלה הטבה במצבו
והרופאים קבעו כי הוא
ישוחרר לביתו לאחר ש”ק.
ביום שישי בבוקר חש לפתע ברע
ובתוך דקות יצאה
נשמתו הטהורה לבוראה.
ביום בו נולד אביו
הקדוש בעל “הסולם”.

כתבה על פטירת הרב"ש מתוך יתד נאמן כל הזכויות שמורות לעמותת ‘סולם יהודה’ 2018-2019 | ת.ד 23941 ירושלים 9123901 | טלפון: 054-2051249