כתבה על הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל

כתבה | מקובל על כולם – שלושים לפטירת הרב ברוך שלום אשלג זצ"ל

שלושים לפטירת המקובל הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ”ל
מאת: ברוך בן דוד


“היום נסתלק בעל הסולם”. ספד אחד מזקני התלמידים ליד מיטתו של הרב זצ”ל.

זו היתה התחושה של התלמידים שהצתופפו בצלו.
אביו, בעל הסולם, הרב יהודה ליב, הארי החי. פירש את ספר הזוה”ק,

הסביר את כתבי האר”י ז”ל, הדריך וביאר עניינים מופלאים בעבודת ה’,

וליכד סביבו תלמידים אשר היו מענקי ירושלים של אז.


כשנתבקש לישיבה של מעלה ריחפה בחלל השאלה,

מי יוכל למלאת את מקומו. מי יוכל ירצה שיעורים

והדרכה בפני לומדים מופלגים ועובדי ה’.

 


התלכדו התלמידים סביב הרב זצ”ל, בנו בכורו של בעל הסולם,

שהיה אז אברך, אב בחכמה ורך בשנים ואמרו: זה ילמדנו חכמה.


ואמנם, כבר בגיל צעיר, כאשר הוסמך לרבנות בשנת תרפ”ז כתב לו אביו הגדול זצ”ל: …

ודעתי קרובה אליך כקרבת האב אל בנו, בטח אמסרם לך (את החכמה) לעת שתהיה כדאי לקבל פה אל פה.
ולעת כזאת, לאחר פטירת בעל הסולם, קם החסיד הישיש הרב יהושע הורביץ זצ”ל ואמר: הוא כבר זכה והשיג.

 


ומשהחל להנהיג – האיר פני המזרח, השפיע שפע אדיר של דברי תורה וחכמה.

עמד על משמרתו כל לילה בחצות בלי להפסיק עד יומו האחרון. גילה מסירות נפש מופלאה,

עמד בכל התלאות כצוק איתן מול נחשולים אדירים. עניות ודחקות נוראה, וכמה מאורעות ל”ע.

 

בכולם עמד בגבורה נפשית כבירה, ולא ניכרה על פניו שום דאגה או עצבות.

תמיד היתה השמחה על פניו, וכן דרש מהתלמידים.
“זועקין אפילו בשבת” – כך הכריזו לפני שבת בימי מלחמת המפרץ.

ובשבת קדש, בזמן המלחמה אמר: מה שיפעלו בזעקה אנו נפעל ע”י שמחה

, וצוה לקהל לרקוד ולשמוח.

 

יגיעה ומסירות נפש

כל חייו היו מסכת של יגיעה ומסירות נפש. עמלו בתורה ובעבודת ה’ היתה כחד מקדמאי.

בבחרותו כשלמד בישיבת חיי עולם היה אוכל קצת לחם עם קצת תאנים עם מים מקנקן,

ואחר כך היה עומד על רגליו ולומד 14 שעות רצופות! כדי למנוע שינה מעיניו.
לאחר נישואיו קבל משרה חלקית של משגיח בישיבת חיי עולם, ולמרות הדחקות הכבדה שהיתה בימים ההם –

עזב את המשרה מיד כשהרגיש שהשליטה על הבחורים עלולה לגרום לו לישות (גאוה).


היו זמנים שממרחק הביא לחמו, בתנאים קשים ביותר, עבודה מבקר ועד ערב –

לא הפסיד אף פעם קימת חצות לילה לעבודת ה’. חייו היו מסכת כבירה של לימוד,

התעמקות בעניינים העומדים ברומו של עולם, לימוד לתלמידים, הרצאות, כתיבת מאמרים בקבלה ובעבודת ה’.

 

מסר שיעורים בבקר אחר התפילה, וכן בשעות אחר הצהרים עד הלילה, והרואה השתומם,

מהיכן שאב כוחות לאחר שהחל שיעוריו מחצות הלילה,

ובהפסקות הצהרים כתב מאמרים וחדושי תורה, וכל זאת גם בימי השיבה מעל גיל שמונים.

 

בקיאותו

קולו התנשא בשיעורים כארי, היה משיב לשואלים כבדרך אגב מבלי להתאמץ.

בקיאותו בחכמת הקבלה היתה להפליא.

זכורני שהיה רב מקובל זקן שהיה נוהג לבוא אליו פעם אחת בשנה לשאול שאלותיו,

וזה היה בערב יום כפור, בזמן הסעודה, והיה פותח כמה ספרי קבלה

ושואל שאלותיו שהוקשו לו במשך השנה,

והוא זצ”ל היה משיב לו תוך כדי הסעודה בעל פה בלי לעיין ובלי לפתוח ספר.


לעתים בשעת השיעור היה מקשה קושיה עמוקה, מהרהר,

וכשעלה בידו התרוץ מיד נטל עטו ורשם זאת בשולי הספר.

רשימות אלה לוקטו, והקיפם מגיע לכמה כרכים!

 

גדלותו בנגלה

כאמור, יגע רבות בתורה, ובהיותו בן ח”י שנים הוסמך להוראה ע”י רבה של ירושלים

הרב יוסף חיים זוננפלד זצ”ל ובית דינו, וכן ע”י הרב מטפליק זצ”ל, וכן ע”י הרב מראחוב זצ”ל.


זכרון נדיר, עמל רב בקנין התורה, הסתפקות במועט ופרישות – הקנו לו ידע עצום בש”ס ופוסקים.

בשיחותיו הנפלאות בענייני עבודת ה’ היה מרבה לצטט מאמרי חז”ל מתוך בקיאות נפלאה,

וכאשר הזכירו ענין בש”ס ידע לצטט מתוך הזכרון במדויק.

 

לאחר ביקורו באירופה אמר הצדיק הרה”ק קבי יצחק מאנטוורפן לבן הרבי זצ”ל: אין לי ידיעה בנסתר,

אבל בנגלה יכולני להעיד שאביך גדול בהסתרה, דהיינו, שמסתיר גדלותו בנגלה.


קבע לעצמו שיעורים בש”ס, ואשרי אוזן שומעת את שירתו ונעימת לימודו בגמרא

כאשר מתיקות נעימתו נבלעת באברים ומשרה השראה מופלאה.

 

דבקותו באביו זצ”ל

דבקותו באביו הצדיק היתה להפליא. היה בא לשיעורי אביו במסירות נפש,

היה דבוק בו בלב ונפש, רשם רבות אמרותיו ושיחותיו של אביו הגדול,

ובמשך כל ימי חייו בלמדו לפני התלמידים ובשיחותיו בעבודת ה’, היה נוהג לומר בשיעוריו:

“הוא אמר” כשהכוונה לאביו הגדול זצ”ל. וניכר עליו שכל חייו חי את רוח אביו.


כאשר עזב אביו זצ”ל את משרת הרבנות בשכונת גבעת שאול בירושלים

הפצירו בו התושבים שהכירו את פקחותו וחכמתו הרבה – שיואיל לקבל עליו את עול הרבנות במקום –

אבל הוא סרב, מחשש שטרדת הצבור עלול להפריע לו

במשהו מן המשהו מן הדבקות באביו הגדול זצ”ל, וזה היה בזמנים שהיה שרוי בדחקות נוראה.


בהקדמתו לספר “פרי חכם” על השגות עליונות ועל נשמה שמשיגה השגות אלה –

באה לעולם אחת לעשרה דורות. על כך הוא מעיר ואומר, שמכאן אפשר להבין גודל נשמתו של אביו זצ”ל,

כי כמה פעמים אמר לו שמימיו לא אמר דברי תורה לפני שהשיג פנימיות המדרגה.
ומה נפלא ונורא הדבר, שכל ימיו הגה ולמד בתורת אביו,

וגם עליו נאמר שלא כתב ולא אמר דברי תורה בענין מה שעדיין לא השיג.

 

מתולדותיו

נולד בורשה בשנת תרס”ז לאביו הרה”ק רבי יהודה ליב זצ”ל שהיה דיין ומו”צ בעיר ורשה,

בהיותו כבן 9 צירפו אביו לקבוצת תלמידים נבחרים שלמדו סוגיות בש”ס עם שולחן ערוך,

חושן משפט ונושאי כליו. אז התגלו חריפות שכלו וזכרונו הנדיר.
בשנת תרפ”ב עלה אביו זצ”ל עם המשפחה לארץ – ישראל והיה לרב שכונת גבעת שאול בירושלים.

 

רבנו למד בישיבות חיי עולם ותורת חסד. לאחר נישואיו צירפו אביו לקבוצת תלמידיו הנבחרים שעסקו בתורת הנסתר.

לאחר לימוד של לילות רצופים המשיך לעסוק בתורת הנגלה בכולל חיי עולם, ולמד מתוך עוני ודחק.
כאשר הגיעו כמה תלמידים חדשים שבקשו ללמוד את החכמה – בקשו אביו ליסד שיעור מיוחד עבורם,

להקנות להם יסודות החכמה, וכך החל דרכו להורות בתורת הנסתר.

לפני כ-30 שנה לאחר פטירת אביו עבר לגור בבני – ברק, ברחוב מינץ הראשונים.

 

שכר דירה ישנה והקדיש חדר ללימוד ולתפילה. ושם, בעוני, בתנאים לא תנאים, בחדר צר –

גדל והאדיר את הבנין הרוחני שבנה, כשהוא סוחף את תלמידיו בהתלהבות ובשמחת העשיה.

שם נישא קול לימוד התורה ועבודת ה’ מדי לילה בחצות, ושם ערך את שלחנותיו הטהורים.

 

לא הזניח את הצעירים, ויסד שיעור שבועי מיוחד לבחורים תלמידי ישיבות, ושוחח עמם על חשיבות עבודת ה’.
ברבות הימים התוספו ספסלים בבית המדרש, והמקום נעשה צר מלהכיל. ואז הוחל במפעל הגדול

שבניית בית הכנסת ברחוב חזון איש 81. בזמן בניית בית הכנסת ביקר במקום בלויית אחד מתלמידיו,

סייר בבנין, ואמר: ברוך ה’, אני רואה שלא נדבק שום דבר מהס”א בבנין הזה.

 


עם חנוכת בית הכנסת היתה במקום תנופה רוחנית גדולה, התרבו השיעורים,

כאשר השיעורים המרכזיים נאמרו על ידו, וקול התורה נשמע ברוב שעות היממה,

נוספו תלמידים, ביניהם גם רחוקים שנתקרבו, ובית הכנסת נהיה מקום הומה תורה,

בעיקר בשעות לפני בוקר, כאשר חלק מהלומדים מגיעים ברכב ממקומות מרוחקים.


בשנים האחרונות החל להפיץ שיחות מודפסות מידי שבוע בקרב תלמידיו בנושאי עבודת ה’.

 

מאמרים נפלאים אלה היו ליסוד שעליהם הושתתה כל העשיה הרוחנית.

מאמרים אלה הצטרפו לכדי עשרה כרכים.
היה נעים זמירות, וקולו הרוטט והמרגש נשמע בהיכל בית הכנסת בעברו לפני התיבה בחגים ובימים הנוראים.

לשומע תפילתו בימים נוראים היתה חויה שלא נשכחה לעולם.

 

השיעורים בתלמוד עשר ספירות בזוה”ק

השיעורים היו ערוכים בשיטה מיוחדת, מוגשים בבהירות ובעמקות נפלאה.

תוך פירוק הענין ליסודותיו, מסביר את הרקע, מנתח משוה ומסיק.

אמר החסיד הרב יצחק אגסי זצ”ל על שיעוריו: כמו שהרב חיים מבריסק בנגלה – כך הוא בנסתר.


כן גם התרוצים לקושיות והשאלות היו יצירת פלאים. לעיתים לא נמצאה תשובה בהירה לשאלה.

אמר: זה עדיין איננו מבינים, וסרב בתוקף לדחוק תשובה לא בהירה.

 

אישיותו

עם כל גדלותו הסתיר עצמו בפשטותו. בדברו בעניינים העומדים ברומו של עולם

לא הניד עפעף ולא הראה תנועה חיצונית, היה משוחח עם אנשים כדבר איש אל רעהו בטבעיות ובפשטות,

כך גם היה מדבר עם ילדים קטנים בטבעיות. והם נגשו אליו בשעת השולחן והוא נתן להם מהמאכלים,

והכל בפשטות. שיחתו עם אנשים, חביבותו וענוותנותו היו להפליא. הסתיר את גדלותו בהתנהגות פשוטה

עד כדי כך שגם המקורבים לא יכלו לעמוד על טיבו. בהיותו לבדו – אש בערה בקרבו, היה מהרהר בדבקות נפלאה.

 

כאשר הרגיש שמישהו מתקרב – מיד התנהג בקרירות, עד שקשה היה להאמין שאש בוערת בקרבו. גם בז-
“ערב שבת” י’ חשוון תשנ”ב (18.10.91)

 

לכתבות נוספות על אדמו"רי אשלג 

לשיעורי תורה בכתבי הרב"ש

לתמונות של המקובל הרב ברוך שלום אשלג זצוק"ל

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.