open book on the table

משלי מקובלים | מאמר כי הם חיינו

משל: הוא עלה על יצועו בשעת ליל מאוחרת למדי. לאחר מספר שעות הגיע החברותא הקבוע להעירו ע”מ שיוכלו ללמוד יחד כפי שסיכמו ביניהם יום קודם. אך הישן המסכן בקושי הצליח למלמל מתוך חלום ש”אין לי כח אני עייף התינוק צרח” ועוד תירוצים שונים ומשונים.

בפעם אחרת, שוב הלך לישון מיודענו הישנוני בשעה מאוחרת מאד, אך כעבור כמה שעות דפק אצלו השכן בבהלה וצעק לו לברוח כל עוד נפשו בו כי שריפה משתוללת בבנין. הוא זינק מהמיטה עם כל הכח שאין לו ועם התינוק הצרחן וברח מהבית הבוער, עירני כמו באמצע היום.

נמשל: אם אדם מאמין שעבודת ה’ היא לא בונוס, אלא ‘חיינו ואורך ימינו’ יש לו מספיק כוחות להתגבר על כל המניעות והמכשולים שעומדים בפניו.

מתוך כתבי בעל הסולם

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו