זמן למשפחה | תש"ע

בס”ד

שלום רב. יש לי שאלה הקשורה לאורחות החיים שלכם. ראיתי שאתם משקיעים את כל זמנכם הפנוי, ואף יותר מכך ללימוד. רציתי לדעת: האם יש לכם זמן להשקיע באשה ובילדים? ואיך אפשרי לחיות בצורה זו?

בנוסף ראיתי בהקדמה לתע”ס שהרח”ו אומר שמי שלא ראה סימן טוב לאחר 5 שנים לא יראה לעולם. ואומר בעל הסולם שרק דרך הקבלה היא הבטוחה להגיע לדבקות. רציתי לדעת: האם יש מן התלמידים שהגיע למדרגת גילוי הפנים והכרה מוחלטת בשכר ועונש? מפני שרק ראיה להצלחת התלמידים להגיע לדבקות, תחשב בעיני להוכחה מספקת לנכונות הדרך הזו.

תודה ולהתראות

בס”ד

א) מוצאים את הזמן להשקיע גם באשה ובילדים, כפי הצורך והענין. ברור שהמצב האופטימלי הוא שהאשה עצמה תבין שמקומו של הגבר הוא בעיקר בבית המדרש, כפי שהגמ’ (ברכות י”ז ע”א) אומרת: ”אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי מדרשא. ונטרן לגברייהו עד דאתו מבי רבנן”. פירוש: זכותן של הנשים היא בכך שדואגות שבניהן ובעליהן יעסקו בתורה ובתפילה בבית המדרש, ומוכנות אפילו שבעליהן ילכו ללמוד בעיר אחרת. בדומה לסיפור הידוע עם רבי עקיבא ורחל, שהסכימה שילך מן הבית לעשרים וארבע שנים, ובלבד שיעסוק בתורה, וכו’ עד”ז. ובאם אין את המצב האופטימלי, אלא שיש דרישות שונות, צריכים לבוא לעמק השוה, באופן שכל הצדדים יהיו מרוצים. ובעיקר לקיים את מאמר חז”ל: אוהבה כגופו, ומכבדה יותר מגופו. וכן לענין הילדים, צריכים למצוא את הזמן לחינוכם. זמן טוב לכך הוא בשבתות וימים טובים, כאשר הדעת פנויה ושקטה.

ב) שום אדם שזכה לגילוי פנים לא ילך לפרסם זאת, ולא יספר זאת לחבירו. רק אדם שהגיע לגמר התיקון דוגמת רבינו בעה”ס הרשה לעצמו לפרסם את דרגותיו שלו. וגם זאת כתב רק לתלמידים במכתביו אליהם, ולא פירסם זאת בדפוס מיוזמתו. אבל גם בנו אדמו”ר זצ”ל לא דיבר מעולם על עצמו, רק מתוך כתביו ורעיונותיו ניתן לראות את גובה קומתו. כך שענין זה הוא בלתי ניתן לידיעה. הוכחות אתה צריך לקחת מתוך עצמך – באם הדרך הזו מובילה אותך לחיבור עם הבורא הרי היא טובה, ובאם לא היא אינה בשבילך.

בידידות אברהם מרדכי גוטליב

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל המאמרים שלנו