הבעש”ט בכלא בעל התניא

לפני כמאתיים חמישים שנה חי ברוסיה מייסד חסידות חב״ד רבי שניאור זלמן מילאדי
שהיה גם תלמידו תלמידו של הבעל שם טוב.
רבי שניאור זלמן פעל לרווחת עם ישראל בגשמיות וברוחניות.

הוא לימד חסידות וכתב ספרי הלכה וחסידות , המוכר שבהם, ספר התניא.
בתקופתו חיו בארץ ישראל יהודים מעטים שחיו בדוחק רב.

רבי שניאור זלמן שלח להם כספים כדי לתמוך בהם.
בארץ שלטו אז הטורקים, שהיו במלחמה עם הרוסים.
קבוצה של יהודים שהתנגדה לדרך החסידות
אותה הנחיל רבי שניאור זלמן,
העלילה לפני השלטון הרוסי
כי הרבי שולח כספים לממשלה הטורקית
מה שהיה נחשב למרידה במלכות.

כמובן שהיתה זו עלילת שווא, ובגללה נאסר הרבי.
באסרו חג הסוכות, עצרה מרכבה שחורה,

המיוחדת לאנשים המורדים בשלטון, בפתח ביתו של הרבי.

שוטרים חמושים הכניסו את הרבי למרכבה והובילו אותו לבית הסוהר.
רבי שניאור זלמן ישב בכלא לבדו, ללא פחד ומלא אמונה וביטחון בה’.
הרבי נחקר ארוכות על כל הטענות וההלשנות שטפלו עליו. לאחר מכן סיפר,

כי הדבר הקשה ביותר היו השאלות על מהותה של החסידות,

שאילצוהו לתרגם את המושגים המופשטים והעמוקים

של תורת החסידות לביטויים ולמושגים חומריים,
כדי שמוחם המגושם של החוקרים יבין זאת.

שני צדיקים גדולים באו מעולם האמת לבקר את הרבי במאסרו,
היו אלו הבעל-שם-טוב והמגיד ממזריטש שהיה

תלמיד הבעל שם טוב ורבו של רבי שניאור זלמן .
שאלם הרבי:
מה חטאי שאני אסור בבית האסורים?
השיבו לו:
היות ופרסמת את סודות החסידות ליהודים

רבים נוצר עליך קיגטרוג מן השמים.

אם כן , שאל רבי שניאור זלמן ,
האם אפסיק להפיץ את תורת החסידות?!
לא ,ענו לו הצדיקים.
כשתצא לחופשי תרבה עוד יותר בהפצת החסידות.
הרבי ישב במאסר חמישים ושלושה ימים,
בדיוק כמניין נ”ג הפרקים של ספר ה’תניא’ שחיבר.

ביום י”ט בכסלו בשעת המנחה שוחרר הרבי מבית-הכלא,
אך בטעות הוכנס לביתו של ‘מתנגד’ לתורת החסידות

שבמשך שלוש שעות עינהו בדבריו, עד שהחסידים מצאוהו שם בליל כ’ כסלו.
מיד עם צאתו לחירות כתב הרבי איגרת הנפתחת במילים
“קטונתי מכל החסדים”, ובה הוא הזהיר את חסידיו
שלא להפוך את השחרור לחגיגת ניצחון על ה’מתנגדים’,
אלא להפך, “להשפיל רוחם וליבם”, מתוך תקווה ש”ה׳ ייתן בלב אחיהם כמים הפנים לפנים”.

שני הימים הללו, י”ט-כ’ בכסלו, נקבעו לימי חג-הגאולה לדורי-דורות.
היום – י״ט כסלו ומחר כ׳ כסלו – אנו חוגגים את חג הגאולה ,
ראש השנה החסידי, כמידי שנה בשנה.

רבי שניאור זלמן הבטיח
״כל שישמח בשמחתי – אוציאנו מן המיצר אל המרחב”.
שנזכה לשנה טובה בדרכי החסידות ובלימוד החסידות.