אודות 'בעל הסולם'

הרב יהודה ליב הלוי אשלג זצוק"ל

תחילת דרכו

* נולד בה' תשרי תרמ"ה (24/9/1884) בורשה בירת פולין כבן בכור להוריו,  
  הרב שמחה הלוי ומאשה רחל.
* אביו, ר' שמחה הלוי, היה מחסידי האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין,
  נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא, ומחבר הספר "נהר-שלום", לנסיעותיו לרבו זה הצטרף
  גם בנו בעל הסולם, עד לפטירת הרבי בי' בטבת תרס"ג (9/1/1903).
* בגיל צעיר מאד ניכרו בבעל הסולם כושר התמדה וכשרונות עילויים נדירים.
* ב"שטיבל" – בית הכנסת החסידי, השקיע הנער הצעיר עמל ויגיעה רבה בלימוד התורה ועבודת ה'.
   היו תקופות שלא שב לביתו מבית המדרש משבת לשבת.
* העיד בעצמו כי בעודו אך כבן 13 שנים היו שגורים בפיו כל הש"ס עם פירוש התוספות,
  וכבן 18 שנים הוסמך בכתר הוראה ודיינות על ידי רבני ורשה.
* לצד זאת נסע כאמור לקבל תורה וחסידות מרבו הרב מאיר שלום מקאלושין, ולאחר מכן היה לאחד מהתלמידים המקורבים ביותר של בנו,  הרב יהושע אשר מפאריסוב, מגדולי האדמורי"ם בפולין. הקשרים ביניהם נגעו במקומות גבוהים, כפי שהדבר מתבטא בכמה כתבי יד מבעל  הסולם שנשתמרו מתקופה זו, ונחשפו כעבור שנים.
* אחר נישואיו, היה נוסע לרבו מפוריסוב, וכן נסע פעמים רבות יחד עם הרבי מפוריסוב אל האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז, ולימים, היה בעל  הסולם מפליג מאד בגדלותו של הצדיק מבעלז.
 

בשערי תורת האמת

  • בהגיעו לפרקו, נלקח לחתנו של הרב מאיר יוסף אברמוביץ מחסידי גור שבעיירה פוריסוב, והוא עבר להתגורר לצידו למספר שנים שבהם היה סמוך על שולחנו.
  • לבעל הסולם נולדו תשעה ילדים, חמישה בנים וארבע בנות, בניו: הרב ברוך שלום, הרב שלמה בנימין, ר' יעקב ור' משה. בנותיו: שרה ברודז'ק, בת שבע רייכברד, דבורה וייצמן, ומנוחה ורדיגר. בן נוסף, דוד, נולד חולני ונפטר בילדות.
  • לאחר שתמה התקופה במחיצת חמיו, עבר בעל הסולם לורשה, והתמנה שם לדיין ומורה צדק. לצד זאת מסר שיעורים יומיים לקבוצת נערים חריפים שלמדו אצלו בעיון שולחן-ערוך חושן-משפט. אולם את עיקר עיסוקו שם בעל הסולם בלימוד תורת הקבלה, ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, הרמ"ק והרמח"ל.
  • לימים העיד לבנו בכורו ר' ברוך שלום: "משך ט"ו שנים שיקעתי עצמי במסירות נפש בלימוד חכמת הקבלה, ללא שהייתה לי כל השגה בפנימיות העניינים. לילות שלמים ישבתי ורגליי טמונות בקערת קרח או כשתחתיהם גחלים, פן אנמנם והם יעוררוני, כולי היה תפילה לבורא שיאיר עיניי בתורתו, עד שזכיתי למה שזכיתי".
  • במכתב שהועתק מכתב ידו במקורות אחדים מובא סיפור פלאי ממנו, על רב נסתר שנגלה אליו משך כמה חודשים בשנת תרע"ט (1918/9) שממנו קנה ידיעות בתורת הנסתר, אולם אחר שנפטר "נשארתי אז בעירום ובחוסר כל ואפילו מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב, ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועים וכיסופין עד אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי ית' וית', וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה עליונה הלוך ורב כמעין נובע. גם נזכרתי בחמלת השי"ת כל הסודות שקבלתי ממורי ז"ל. ברוך ד' שהחייני וקיימני. ומה אוכל עני כמוני להודות לו ית', וגם מתחילה ידע את עניי שאין לי שכל ובינה אפילו להודות ולהלל בשביל טובותיו העצומים, אמנם מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל".
  • אחר שנגלו לו השגותיו העצומות בתורת האמת, הפסיק בעל הסולם בעבודת הרבנות בה עסק שעות ספורות ביום, והקדיש את זמנו אך ורק לעיסוק בחכמת הקבלה. בד בבד התקבצו סביבו קבוצה מצומצמת של תלמידים מובחרים, הידוע שבהם הוא רבי משה מרדכי שולץ זצ"ל, שחלק מהמכתבים בספר "פרי חכם – אגרות" ממוענים עבורו, ומעידים על הקשר העז ששרר בין השניים.

 

העליה לארץ ישראל

  • עם תום מלחמת העולם הראשונה, החל בעל הסולם לעורר בין מיודעיו על כך שיהדות אירופה בסכנה. הוא ניסה להידבר עם גדולי התורה שבפולין על חובת הלימוד של הזוהר הקדוש, אך לרבנים, דבריו נראו כהזויים ולא זכו להתייחסות.
  • להתנגדות חריפה יותר זכתה עמדתו כי על היהודים לעזוב במהירות את הגולה ולעלות לארץ ישראל. על רקע זכויות האזרח שהוענקו ליהודי פולין לראשונה בתולדותיהם, איום ההכחדה נראה כבלתי מציאותי.
  • בעל הסולם לא נסוג מעמדתו, הוא אמר מפורשות לבני ביתו כי אין לו עוד מה לעשות בעולם הזה אם יישאר בגולה, והתכונן לנסיעה לארץ ישראל.
  • כאשר קיבל אישור כניסה לארץ, מיהר לממשו. הוא לא התחשב בכך שרעייתו עמדה בימי הריונה האחרונים. וכך, בחיפזון עזב את פולין, כשחלק מילדיו מאחוריו. על אם הדרך נולדה לו בתו בת שבע רייכברד, ובחול המועד סוכות תרפ"ב (10/1921), הגיע לארץ הקודש לנמל יפו.

 

הקמת החבריא קדישא

  • בארץ ישראל, חשב להצטנע בין ההמון ולהתפרנס מיגיע כפיו.
  • בתחילה היה זה רבי יהושע הורביץ שגילה את סודו של בעל הסולם, משם התפשטה הידיעה לעוד קבוצה מחשובי התלמידים בישיבת "חיי עולם" הירושלמית, לצד תלמידים נוספים ממובחרי האברכים שבירושלים. הקמת החבריא קדישא היתה לעובדה.
  • בעל הסולם החל למסור שיעורים מידי לילה בחצות לחבר תלמידים. הוא הקפיד לבל יאחרו, התנה עימם תנאים שיבטיחו את נכונותם להקריב את עצמם ביגיעה בעבודת ה', והם מצידם התמסרו לכל דרישותיו.
  • לקבוצה החדשה קמה התנגדות עזה בירושלים. המתנגדים היו חברי קהילות ירושלמיות שטובי אברכיהם "נלקחו" מהם, קבוצת מקובלים ספרדים שהטיפה ללימוד קבלה וכוונות – ללא כל הבנה במשמעות העניינים. למותר לציין כי דרכו הבהירה של בעל הסולם היתה לצנינים בעיניהם וכן בני משפחות התלמידים שחרתה להם דרכם החדשה של בן משפחתם, ובייחוד הקימה בחצות הליל.
  • היו תלמידים שכשלו בלחץ הרדיפות, אך עם זאת התחשלה עתה ביתר עוז קבוצת התלמידים שראתה בבעל הסולם לא רק רב ומורה בתורת האמת, כי אם אדמו"ר לכל דבר ואיש אלוקים קדוש. מהם שפוטרו מעבודתם ובאו עד פת לחם ממש, מהם שנודו מבני משפחתם, אולם כולם התאמצו בחיבור סביב רבם.
  • בשנת תרפ"ה (1924/5) נאות בעל הסולם לכהן כרבה של השכונה החדשה "גבעת שאול" שבפאתי ירושלים, שם קבע את בית מדרשו "בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ללימוד הוראה ותורת הנסתר.
  • כעבור שנים ספורות עבר לגור בבתי ורשה שבשכונת מאה שערים, ולאחר מכן – מפאת חולי ה'רומטיזם' שנדרש לרפואתו אויר ים – ליפו. מדהים הדבר, כי את כל ספריו וחיבוריו הדורשים יישוב הדעת מוחלט, חיבר בעל הסולם תוך תנאי נדודים. במשך יותר משלושים שנותיו של בעל הסולם בארץ ישראל, לא היה מנוח לכף רגליו, הוא עבר מדירה שכורה אחת לדירה אחרת מידי תקופה, בירושלים, בבני ברק (שם נוצר קשר מיוחד בינו לבעל החזון-איש), בתל אביב וביפו, וחוזר חלילה, מתוך תנאי עוני ודלות, ובהמשך, תוך כדי ייסורים ומחלות.
  • החל מהימים בהם התגורר מחוץ לירושלים, הפך שיעורו לתלמידיו לשבועי בלבד, גם בתקופות שחזר לגור בעיר.
 

חיבור ספריו

  • בשנת תרפ"ז (1926/7) יצא בעל הסולם ללונדון. יהודי מקומי שהרגיש בו ובגדלותו, הביאו אל ביתו ותמך בו. ושם סגור בביתו, ללא טרדות משפחה ותלמידים, החל בכתיבת פירושו הראשון על ה"עץ חיים", "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות".
  • הפירוש נדפס בארץ וצורפו לו הסכמותיהם של ראש המקובלים הספרדים רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי יוסף חיים זוננפלד, ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.
  • מאוחר יותר, החל בעל הסולם בכתיבת פירוש מקיף ונגיש יותר על כתבי האר"י "תלמוד עשר הספירות", עליו שקד בין השנים תרצ"ג – תרצ"ז (1932/3-1936/7). המצב הכלכלי לא איפשר להדפיסו, והוא הוקלד במכונת כתיבה ושוכפל (סטנסיל) במספר עותקים מצומצם לתלמידים. (יצוין, כי הרב שלמה יוסף זווין ז"ל, עורך האנציקלופדיה התלמודית, העריך כי בכתיבת ספר כה מורכב זה, השתתפו צוות עורכים של 25 איש. הוא סירב להאמין, כי הספר נכתב על ידי אדם אחד בלבד תוך תקופת נדודים).
  • בעל הסולם התחיל בכתיבת והפצת קונטרסים שיסבירו את רוח חכמת הקבלה באופן השווה לכל נפש. מתוך סדרה של חמישים חוברות, יצאו לאור רק שלושת הראשונות "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".
 

כתיבת פירוש "הסולם" וימיו האחרונים

  • את תמצית מפעל חייו ראה בעל הסולם בכתיבת פירושו על ספר הזוהר. הוא ראה בכתיבת הפירוש שיביא ללימוד ספר הזוהר תרופה למצב הקשה של כלל ישראל. בכתיבת הפירוש השקיע כוחות רבים והשלים את פירושו על הזוהר בסעודת הודיה במירון בל"ג בעומר תשי"ג (3/5/1953). לאחר מכן כתב את פירושו על ה"זוהר חדש".
  • בעל הסולם סירב להתחיל בכתיבת כרך נוסף בטרם יודפס הקודם לו, מתוך חשש, שאם ימשיך בכתיבה – יתרפו התלמידים במלאכת ההדפסה על כל קשייה. רק את שני הכרכים האחרונים כתב בזה אחר זה – ביודעו כי כבר הגיעה עיתו – והם הודפסו אחר הסתלקותו.
  • בשנתו האחרונה לא פסק לרמוז כי כבר קרב זמנו. בסוכות תשי"ד (9/1953) אמר לתלמידיו כי בשנה הבאה יישב בסוכה שאותה עין לא ראתה, וכן התבטא כי לתלמידיו לא נותר זמן רב לשמוח עימו. הוא השלים את כתיבת פירוש "הסולם" ועריכת "תלמוד עשר הספירות" להדפסה בהכנסת תיקונים שונים וכותרות, אך לא החל בכתיבת ספרים חדשים.
  • שלא כמנהגו לבחור אתרוג לחג סוכות כבר בחודש אלול – לא בחר, ומנגד ביקש להקים את הסוכה עוד בטרם יום כיפור.
  • בעצם יום הכיפורים תשט"ו (7/10/1954), בשעה 11:00 בבוקר עת החזיק בעל התפילה בבית המדרש הצמוד לביתו ברחוב בלפור בתל-אביב באמירת המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי", מסופר שלא יכול היה להמשיך הלאה ושב על המילים שוב ושוב, עד שנקרא לחדרו של בעל הסולם, ושם נודע לו כי בעל הסולם השיב את נשמתו למרום.
  • במוצאי היום הקדוש, נטמן בהר המנוחות בירושלים. אוהל נבנה על קברו ועל ידו נטמנו ספרי תורה.

תלמידי בעל הסולם לפי א"ב

רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל (הרב"ש)

 

  • בנו בכורו של בעל הסולם. נולד בשנת תרס"ז (1906/7) בפולין, עלה לארץ עם אביו, והתחנך בישיבת "תורת אמת" בירושלים. עם נישואיו הצטרף לסגל תלמידי אביו, ודבק בתורתו.
  • למרות שהוכתר בכתר הוראה בגיל צעיר, סרב לקבל שררה והעדיף ליהנות מיגיע כפיו כפועל בנין ואח"כ כפקיד.
  • החל משנת תש"ט (1948/9) החל במסירת שיעורים לצעירי תלמידי אביו, ולאחר פטירת בעל הסולם החל לכהן כאדמו"ר בבני ברק.
  • הקדיש את חייו להמשך מפעל החיים של אביו, באלפי שיעורים ומאמרים ובהעמדת תלמידים רבים.
  • נפטר בה' תשרי תשנ"ב (13/9/1991). מאז ועד היום נדפסו עשרות ספרים משיעוריו, שיחותיו, מאמריו ומכתביו, העוסקים כולם בביאור ופיתוח תורת בעל הסולם.

רבי שלמה בנימין אשלג

  • נולד בה' בטבת תר"ע 17/12/1909
  • ממשיך דרך אביו בבית מדרש ברח' שד"ל בבני ברק
  • נפטר בז' בכסלו ב תשמ"ד 13/11/1983.

רבי יהודה צבי ברנדויין

  • נולד בשנת תרס"ג (1902/3) בצפת כנצר למשפחת אדמו"רים מיוחסת. בעקבות מלחמת העולם הראשונה גלה לאירופה ולמד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, לאחר מכן שב לירושלים שם הצטרף ללומדי הנסתר בישיבת "שער השמיים".
  • כשהגיע בעל הסולם לארץ ישראל, נהיה לתלמיד מסור משך 32 שנים. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לאחות אשתו של בעל הסולם.
  • לאחר השואה ניאות לבקשת חסידי 'סטרעטין' לכהן כאדמו"ר. מלבד זאת כיהן בערוב ימיו כרב של הסתדרות העובדים. עיקר חייו הקדיש להמשך מפעלו של בעל הסולם במסירת שיעורים, הן בבית מדרשו שבתל-אביב, והן בישיבת "קול יהודה" שהקים בירושלים העתיקה אחר שחרורה.
  • נפטר בי"ח ניסן תשכ"ט (6/4/1969).
  • מחיבוריו: פירוש "מעלות הסולם" על תיקוני זוהר, "הגהות ומראי מקומות" על כתבי האר"י.

הרב יעקב מרדכי ברנדוויין

  • נולד בשנת תרנ"ה (1894/5) בפולין לאביו האדמו"ר מסטרעטין, ולאחר שהתייתם בגיל רך נשלח לגדול אצל סבו שהתגורר בירושלים, ובזה נותר כנצר ממשפחה מסועפת שנכחדה כולה בשואה.
  • הוא דבק בבעל הסולם סמוך לביאתו ארצה, ובעקבות כך נרדף בצורה קשה על ידי מיודעיו שראו זאת בעין רעה. עם זאת, הוא הצטיין כתלמיד מסור ונאמן.
  • נפטר בד' כסלו תשט"ו (29/11/1954).

הרב יהושע הורביץ

  • נולד בירושלים.
  • ר' יהושע יסד את החבורה הראשונה סביב בעל הסולם.
  • בעל הסולם כינהו באחד ממכתביו: "המובחר שבתלמידי".
  • לאחר פטירת בעל הסולם דבק בבנו הרב"ש, והיה מראשי החבורה.
  • נפטר בי"ב סיון תשל"ב (25/5/1972).

הרב יוסף וינשטוק

  • נולד בירושלים.
  • בהשפעת בן דודו רבי משה יאיר דבק בבעל הסולם ונהיה לתלמיד מסור. בראש ספרו "וילקט יוסף" העוסק בשורש מנהגים שונים על פי חכמת הקבלה, ערך מעל מאה אמרות שונות בעבודת ה' אותם שמע מפי בעל הסולם.
  • התמסרות מיוחדת גילה להדפסת ספרי בעל הסולם, נחשב גם לראשון שליקט את הקדמות בעל הסולם לספר מיוחד בשם "ספר ההקדמות".
  • נפטר בי"א תמוז תשל"ו (9/7/1976).

הרב משה יאיר וינשטוק

  • נולד בירושלים.
  • מתחילה למד את תורת הנסתר מחכמי המקובלים הספרדים שבירושלים, אך בעקבות חברותא שנקבעה בינו לבין בעל הסולם בהלכות איסור והיתר, נעשה רבי משה יאיר לתלמידו בעיקר בחכמת הנסתר. לימים אמר: "טרם בואי לבעל הסולם כבר היו שגורים בפי בעל פה כל כתבי האר"י, אולם להבינם הצלחתי רק אצלו".
  • בשל מחלה שפגעה במיתרי קולו, לא יכל להעמיד תלמידים, ואת עיקר מרצו השקיע בכתיבה.
  • נפטר בט' באב תשמ"ב (27/9/1982).

הרב משה ברוך למברגר

  • נולד בפולין בשנת תרנ"ו (1895/6) ועלה בצעירותו לארץ.
  • משהכיר את בעל הסולם ונעשה לתלמידו, היה רבו לתמצית חייו. הוא הקדיש את כל כולו לצרכי בעל הסולם והיה למשמשו.
  • פרק מיוחד בחייו הינו התמסרותו להדפסת ספרי בעל הסולם והפצתם.
  • נפטר בה' באדר תשמ"א (9.2.1981).
  • מכתביו ותולדותיו נדפסו בספרים "משה עבדי" ו"ברכת משה".

הרב דוד מינצברג

  • נולד בירושלים.
  • בחיפושיו אחר רבי ומדריך בעבודת ה' דבק בבעל הסולם והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.
  • עוד בחיי בעל הסולם הוסמך על ידו למסור שיעורים לירושלמים שבתלמידיו – בחסידות, בספר הזהר ובתלמוד עשר הספירות – והוא המשיך בכך במסירות בבית מדרשו "בית יהודה" שבירושלים, עד הסתלקותו.
  • נפטר בה' בניסן תשל"ה (17/3/1975).

הרב יצחק מאיר קופרברג

  • נולד בשנת תרמ"ה (1884/5) בלובלין שבפולין, עלה עם כמה מאחיו לארץ. כאן דבק בבעל-הסולם, והיה גם לתלמידו הראשון בתל-אביב.
  • נפטר בכו' אדר א' תשי"ז (27/2/1957)
  •  

הרב לוי יצחק קרקובסקי

  • יליד ארצות הברית שעלה לירושלים, שם התוודע לבעל הסולם והיה לו לתלמיד מסור. בין השאר, הוא נסע בשליחותו לארה"ב לאסיפת כספים עבור הדפסת הספרים. בהמשך הוא גם פתח בניו יורק בית מדרש ללימוד תורת ההקבלה.
  • נפטר בכ"א תשרי תשכ"ב (01.10.1961).

הרב יצחק אגסי

  • היה תלמיד בעשר שנותיו האחרונות של בעל הסולם.
  • בעל הסולם התבטא אודותיו שיש לו נשמה גבוהה, והעריכו מאד. היה בעל מח ולב, עמקן גדול בכתבי בעל הסולם וסמל ודמות לאהבת חברים לביטול לרב והקדשת כל ישותו למען הזולת, השקיע יגיעה עצומה בעבודת ה' והיה באופן לא רשמי ראש חבורת תלמידי הרב"ש.
  • נפטר בג' חשון תשל"א.

הרב מנחם אדלשטין

  • התקרב לבעל הסולם על ידי רבי דוד מינצברג שלימדו בישיבה.
  • התגורר רוב שנותיו בטבריה ועם זאת הרבה בנסיעות והיה קשור בכל לב לבעל הסולם (יש מכתב הדרכה עבורו באגרות הסולם). אחר פטירת בעל הסולם התבטל לרב"ש עבר לגור במחיצתו בבני ברק. כל ימיו קם ללימוד לפנות-בוקר, השרה רוממות ושמחה בין החבריא והיה אהוב על כולם.
  • נפטר בכ"ח חשון תשנ"ד.

הרב אברהם אהרנוביץ

  • היה מחסידי באיאן.
  • בשנים הראשונות של בעל הסולם בארץ-ישראל היה אחד מן החבריא (יש מכתב עבורו באגרות-הסולם), אולם בעקבות רדיפות קשות ולחצים נאלץ להרפות מן הקשר. בשנותיו האחרונות הוכר כדמות מופת, רבים שיחרו לפתחו, והוא מצידו אמר שאת כל המוחין שיש לו קיבל אצל בעל הסולם.
 

הרב יוסף אפרתי

  • תלמיד חכם ליטאי מפתח תקוה ששלח לבעל הסולם שהוא למד בספריו ומבקש להתקבל אצלו כתלמיד, ובעל הסולם אכן קבלו לשיעוריו, אהב גם לשוחח עימו בתורת הנגלה.

הרב קלמן ארליכמן

  • תלמיד בעל הסולם החל מתקופת תל-אביב, התגורר בחולון והיה שם דמות יחידה של יהודי חסידי אצילי, הקים בית כנסת בשכונתו, וכל ימיו קם לפנות בוקר ללימוד. אחר פטירת בעל הסולם המשיך כנראה ללמוד אצל רבי יהודה צבי ברנדוויין.
  • נפטר בי"ז תשרי תשכ"ז.

הרב אברהם אשכנזי

  • תלמיד בעל הסולם עוד מזמן גבעת-שאול. בעל הסולם חיבבו מאד וכמה מכתבים אליו מודפסים באגרות-הסולם, התגורר בטבריה ועם זאת התמסר משם ללא גבול לכל צרכיו של בעל הסולם, דבק מאוד בתורתו בלימוד לפנות-בוקר וקירב יהודים אחרים במקום ללימוד.
  • אחר פטירת בעל הסולם נמנה על ראשוני תלמידי הרב"ש, ובהמשך עבר לגור בבני ברק.
  • נפטר בז' בסיון תשס"ז כבן מאה שנים.

הרב יעקב אשלג

  • בנו ותלמידו של בעל הסולם, התבטל אליו ללא גבול והיה גבאי בבית מדרשו.
  • בהמשך התבטל לאחיו הגדול הרב"ש, ותקופה מסוימת השיערים של הרב"ש לפנות בוקר התקיימו בביתו.
  • נפטר בכ"ב מרחשון תשל"ז.

הרב משה אשלג 

  • בן זקוניו של בעל הסולם, קנה עיקרי החכמה ועבודת ה' בעיקר אצל אחיו הגדול הרב"ש, התמיד לבא לשיעוריו לפנות בוקר וערב, והיה אהוב על כל בני החבורה.
  • נפטר בז' אייר תשמ"ה.

הרב דב בליזינסקי

  • מוזכר כמה פעמים ברשימת תלמידי בעל הסולם ששילמו דמי חבר לשיעורים.
  • בנו של רבי שמואל בליזנסקי גיסו של בעל הסולם.

הרב שמואל בלזינסקי

  • גיסו של בעל הסולם ואחד מחשובי תלמידיו.
  • דבק כל ימיו בתורתו העריצו במאד מתוך הכרות אישית קרובה עוד מפולין, ולמד שנים רבות גם כן אצל הרב"ש.
  • נפטר בתשנ"א.

הרב פנחס ברנדויין

  • היה מחבורת האברכים בירושלים שלמדה בעיקר אצל רבי דוד מינצברג, וע"פ הוראת בעל הסולם היה הוא בעל-תוקע בבית המדרש בירושלים. משך שנים רבות למד בחבורתא עם רבי משה ברוך למברגר לפנות בוקר. נודע כתלמיד חכם מופלג, מסר נפשו לתפילה ולחסד.
  • נפטר בג' חשון תשס"ג.

הרב הלל גלבשטין

  • ממשפחה חבדי"ת מיוחסת, התקרב לבעל הסולם בשנותיו האחרונות בתל-אביב והמתסר ללא גבול ללימוד בתורה בעיון ועמקות והצנע לכת.
  • בהמשך התמיד לבא לשיעוריו של הרב"ש לפנות בוקר והיה לאחד מראשי חבורת תלמידיו.
  • בהוראת הרב"ש, מסר בשנותיו האחרונות שיעורים בספרי בעל הסולם והעמיד תלמידים רבים.
  • נפטר בכ"א אדר תשנ"ד.

הרב זונדל הגר

  • נצר לשושלת אדמורי"ם שלאחר הכרות עם רבי דוד מינצברג ביקש להתקבל כתלמיד אצל בעל הסולם, דבר שבעל הסולם ניאות לו רק אחרי שראה התמדתו במשך שלש שנים בלימוד אצל ר"ד מינצברג.
  • בסוף ימיו כיהן כרב בית כנסת באזור מגוריו.

הרב דוד הורביץ

  • תלמיד בעל הסולם ובנו הרב"ש, קם כל ימיו ללימוד לפנות בוקר והיה סמל לביטול מוחלט לרב.
  • נפטר בל"ג בעומר תש"מ.

הרב ברוך הורנצ'יק 

  • תלמיד בעל הסולם ובהמשך תלמיד מובהק לרבי יהודה צבי ברנדוויין.
  • נפטר כ"ה סיון תשנ"ו.

הרב יעקב הלפרן 

  • מחסידי פוריסוב בחו"ל, ולאחר השואה עלה ערירי לארץ ישראל ודבק בבעל הסולם, מוזכר כמה פעמים ברשימת נותני מס השיעורים.

הרב יוסף וורשבסקי 

  • היה חסיד גדול של בעל הסולם ובהמשך של בנו רבי שלמה בנימין, תמך מאד בהוצאת הספרים.

הרב אהרן למברגר

  • היה דבוק מאד בבעל הסולם ובתורתו, ולאחר מכן היה מראשי חבורת תלמידי רבי דוד מינצברג.
  • נפטר בתשס"ז.

הרב עזריאל חיים למברגר

  • תלמיד בעל הסולם בשנותיו האחרונות, שמר מכל משמר על הנהגותיו של רבו, ודבק מאד בתורתו, היה מראשי חבורת התלמידים אצל בנו הרב"ש, נכדו רבי שמואל, ואדמו"ר הרב גרנירר שליט"א.
  • נפטר בי"ז טבת תשע"ו.

הרב שלמה זלמן למברגר

  • שימש את בעל הסולם בשש שנותיו האחרונות, והמשיך אחר כך בדבקות רבה בלימוד בתורתו אצל בנו הרב"ש, נכדו רבי שמואל, ואדמו"ר הרב גרנירר שליט"א.

הרב שמואל יהושע למברגר 

  • אחיו של רבי משה ברוך. התאמץ מאד לתמוך בידי בעל הסולם בכספו, התבטל אליו במאד.
  • נפטר בשנת תש"ח (התלמיד היחיד שנפטר בחיי בעל הסולם).

הרב אפרים מינצברג

  • בנו בכורו של רבי דוד מינצברג וממלא מקומו בהנהגת קהילת בית יהודה בירושלים.
  • נפטר בתשנ"א.

הרב בנימין סינקובסקי 

  • איש פלא, אחד ומיוחד בחבורת התלמידים, ובעל הסולם מנה אותו בין אלו שקיבלו ממנו את החכמה, ויעידו על כך כתביו שנדפסו בספר יד בנימין ושחלקם עדיין בכתב יד ומצפים לגואל.
  • אחרי פטירת בעל הסולם מסר שיעורים לקבוצת תלמידים מובחרת.
  • נפטר בכ' בכסלו תשמ"ז.

הרב יואל סמל

  • תלמיד רבי בנימין סינקובסקי, והספיק עוד ללמוד כנראה גם אצל בעל הסולם.
  • נפטר תשנ"א.

הרב משה יוסף פלינט

  • תלמיד בעל הסולם ורבי בנימין סינקובסקי. כיהן כרב בית כנסת בתל אביב.

הרב מרדכי קלאר

  • תלמיד בעל הסולם ודבק כל ימיו באורחותיו.
  • בהמשך היה מראשי חבורת תלמידי הרב"ש.
  • הקדיש את חייו להפצת ספרי בעל הסולם.
  • נפטר בט' ניסן תשל"ט.

הרב יעקב שולקעס

  • תלמיד חכם מובהק מתלמידי החפץ חיים, שנתוודע לשיטת בעל הסולם והתקבל אצלו כתלמיד, ולמרות שהיה אצלו רק שנים מועטות בעל הסולם הפליא את מעלתו.
  • בהמשך התבטל לרב"ש והיה אחד ומיוחד בחבורת תלמידיו.
  • נפטר בכ"ט אב תשכ"ו.

הרב אהרן שמש

  • תלמיד בעל הסולם ורבי יהודה צבי ברנדווין.
  • התמיד לבא לשיעורי בעל הסולם למרות שלא הבין את שפת האידיש שבה נאמרו, בד בבד השקיע מאמצים בלימוד החכמה, ומהערכתו של בעל הסולם אליו הוא החל למסור שיעורים גם בלשון הקודש.
  • הדפיס את כתבי האר"י – הוצאת הרב ברנדויין.
  • נפטר בכ"ה שבט תש"מ.

הרב צבי שפירא 

  • חתנו של רבי דוד מינצברג ותלמיד בעל הסולם.
 
 
 
 
 
 
 
 

ספרים של 'בעל הסולם'

 

פירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" על ה"עץ חיים"

שנת הוצאה: תרפ"ז – תר"צ (1930 – 1927)
הוצאה לאור ראשונה: הרב דוד מינצברג והרב משה ברוך למברגר.
תוכן הספר ומהותו: פירוש על הספר "עץ חיים" מהאריז"ל, שהינו הבריח התיכון והחיבור העיקרי בסדר ההבנה וההשתלשלות של חכמת הקבלה. הספר "עץ חיים" כשלעצמו, הינו סתום מכל וכל לבאים בשעריו, המתעמקים בו והחפצים לבא בסודו ללא הדרכה מפי רב מובהק שקיבל גם הוא מרבותיו, מועדים להיכשל ולהסתבך בו, לשגות בהבנתו ולהגשים את שפתו הרוחנית. כיוון שכתבי האריז"ל לא נכתבו לפי סדר השתלשלות החכמה, אלא נאמרו בשיעורים ע"י האר"י לפי שאלות של תלמידים, ופעמים רבות סטו והסתעפו למרחבי החכמה, ראה בעל הסולם לנחוץ, לא רק לבאר את דברי האר"י הקדוש, אלא גם לסדרם כסדר, מן הקל אל הכבד, ממחשבת הבריאה של רצונו להיטיב לנבראיו, עדי המשכיותה בעולמות ופרצופים לפרטי פרטים. כל נושא וכל שלב, נערך ב'ענף' מיוחד לעצמו, דהיינו פרק העוסק אך בו. בצמוד לדברי האר"י ערך את פירושו "פנים מאירות", המבאר באופן מקומי את ביאור המילות, אשר כל מילה ומילה הנראית כגשמית, למעשה מרמזת על בחינה רוחנית. בסופו של כמעט כל פרק הובא פירוש "פנים מסבירות" המבאר בצורה הקפית את הנושא שבו עסק האר"י בקטעים שצוטטו, צולל בעמק העיון ומבארו כראוי למתחילים: תוכן סדר הספירות, הסבר ההשתלשלות, דיוק מקומות הפרצופים וכדומה. בתחילת הספר צורפו הקדמה בענין תוכן הספר ועניני עבודת ה', וכן פתיחה כוללת לחכמה. 

תלמוד עשר הספירות
 

שנת הוצאה: תרצ"ג – תרצ"ז (1937 – 1933)
הוצאה לאור ראשונה: מהדורה פנימית, המשוכפלת בכמות מצומצמת במכונת "סטנסיל".
תוכן הספר ומהותו: שנים ספורות אחר הוצאת פירושי "פנים מאירות ומסבירות", ראה בעל הסולם כי חיבורו לא השיג את מטרתו, ועדיין מתקשים הלומדים לבא בשערי תורת האר"י, על כן שינס מותניו בשנית לחבר חיבור נוסף, בו הופשטו והוסברו ביתר פירוט לשונות האר"י וסגנונו, וכן הביאור ההקפי הותאם עד אשר "כל מעיין בינוני" יוכל להיכנס בפתחי החכמה. הביאור המקומי נקרא בשם "אור פנימי", והביאור ההקפי שבסוף כל חלק: "הסתכלות פנימית". בשונה מהחיבור הקודם, הובאו בספר זה קטעים מכל כתבי האר"י, ולאו דווקא מן הספר "עץ חיים". הם נערכו בששה עשר חלקים (שנקראו "שיעורים" במהדורה הראשונה), כשכל חלק מתמקד בשלב מסוים בהשתלשלות החכמה מן הקל אל הכבד. בסוף כל חלק צורף לוח שאלות ותשובות. אחד מהם עוסק במילון המילים והערכים שנתחדש באותו החלק, והשני, הוא שאלות סיכום על הנלמד.
לספר רחב הקף זה, צורפו שתי הקדמות המבארות את שיטתו של בעל הסולם בעניינים רבים בעבודת ה' ובלימוד פנימיות התורה. בהדפסות שנדפסו אחר פטירת בעל הסולם – הן צורפו לאחת.
מני אז שהוצא לאור, נחשב ספר זה למרכזי בין ספרי בעל הסולם בביאור חכמת הקבלה, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו קבעו בו את עיקר לימודם. 

הגדה של פסח "וזאת ליהודה"

שנת הוצאה: תר"צ (1930)
תוכן הספר ומהותו: שלשה ביאורים קצרים ומאמר רחב יותר בעניני עבודת ה' על סדר ההגדה של פסח, שצורפו להגדה של פסח שהדפיס אחד מתלמידי בעל הסולם באותו הזמן. ההגדה כמו שהיא לא נדפסה בשנית, והמאמרים נדפסו בהמשך אם בצורת הגדה מורחבת, ואם בסוף ספר "מתן תורה". 

 

מתן תורה

שנת הוצאה: תרצ"ג (1933)
תוכן הספר ומהותו: ספר זה הינו למעשה קיבוץ של שלשה קונטרסים שפרסם בעל הסולם בשנת תרצ"ג (1930), ועוד קונטרס רביעי שעמד לפני הדפסה. מאמרים נוספים היו אמורים עוד להתפרסם בסדרה של חמישים חוברות אבל בגלל סיבות שונות לא יצאו לאור.
במאמר "עת לעשות" הפותח את סדרת הקונטרסים, כותב בעל הסולם כי המניעים לכתיבתו הם ההידרדרות הרוחנית והחילון המהיר עד ש"כמעט כל הדור הצעיר נשמט תחת ידינו". את הסיבה להידרדרות זו תולה בעל הסולם בהתעלמות כמעט מוחלטת מהתעסקות בחכמת הקבלה, ובהבנה שטחית של מהות הדת ומטרתה.
בסדרת מאמרים מבאר בעל הסולם רבים מיסודות הדת: ביאור מעמיק במעמד מתן תורה והערבות ההדדית שנתחייב בה כלל ישראל בזמן זה, כיצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא כלל גדול בתורה ובחכמת הקבלה. 

בית שער הכוונות 

 

שנת הוצאה: תרצ"ט (1939).
תוכן הספר ומהותו: חיבור זה נועד על ידי בעל הסולם להיות כעין מבוא לחיבור רב הקף בביאור כוונות התפילה בימי חול ומועדים, המובאים בכתבי האריז"ל בעיקר בכרך הנקרא "שער הכוונות". מסיבות שונות, החליט בעל הסולם שלא להוציא מחשבתו לאור, ותחת זאת נותר בידינו רק ה"בית שער", שבו מצוטטים לשונות האריז"ל בעיקר בענין סדר עמידת העולמות, ועליהם צירף בעל הסולם את ביאורו "אור פשוט".

ספר הזהר עם פירוש הסולם

שנת הוצאה: תש"ג – תשט"ו (1955 – 1943)
הוצאה לאור ראשונה: בית אולפנה רבתא עיטור רבנים.
תוכן הספר ומהותו: ספר הזוהר – למרות חשיבותו הרבה של ספר הזהר הוא נותר חתום מהמוני בית ישראל מעז התגלותו. 
ישנם פירושים רבים מגדולי המקובלים, שהסבירו את הזוה"ק לעומקו, אך לא היה בידם ליתן כלים אל הלומד להבין את דבריהם, כך שגם עם מח כביר וחשק עז פירושם נותר חתום כדברי הזהר עצמו. פירושים אחרים נכתבו בניסיון לפשט את הזהר ולתרגמו ללשון הקודש בצורה עממית השווה לכל נפש, אולם לא היה בהם כדי ליתן סיפוק לחפצים להבין בשיעור מה את רזיה ועומקה, כי הרי אין ההבנה הפשוטה של המילים שלו אלא כקליפה המכסה את הפרי.
עד שהגיעה עת רצון, ובעל הסולם טרח להסיר את הלוט המכסה על הזוהר, והציב "סולם" בו ניתן לעלות בהבנת הזוהר. 
פירוש "הסולם" חולל פלאות בהבנת הזוהר ולימודו. מחד גיסא הוא אכן מתרגם בפשטות את כל דברי הזוהר ללשון הקודש, מהחל ועד כלה, באופן שכל יהודי ויהודי יוכל להבין את הנאמר, גם ללא הכנה מוקדמת. אולם מאידך הוא לא עצר בזאת, אלא בפעם הראשונה בתולדות לימוד הזוהר הוא גם נתן פירוש מקיף להבנת פנימיות הזוהר עם פתיחה והקדמות המפשטים ומבארים את נושאי הלימוד, באופן שהרוצה מתוך תשוקה פנימית לבא בשערי הזוהר הקדוש – יוכל להתעלות בסולם שהציב לו בעל הסולם ולצלול בעומק סודות הזוהר.
פעמים רבות מביא בעל הסולם בסופי המאמרים פירוש מקיף יותר לכל תוכן המאמר, ולעיתים, כשנדרש הסבר ארוך, נכתב פירוש "מראות הסולם" לצד פירוש "הסולם".
לצד פירושו, ערך בעל הסולם גם את גוף דברי הזוהר: חילק את הטקסט לקטעים, פיסק אותו, וערכו לפי סדר מאמרים.
בראש פירושו הצמיד בעל הסולם את הספרים הבאים: פתיחה לחכמת הקבלה – שהוא קיצור של כל סדר השתלשלות חכמת הקבלה, וחשיבותו רבה ללומד המתחיל. פתיחה לפירוש הסולם – שהוא ביאור מקיף לנושאים שונים בחכמת הקבלה המובאים רבות בקיצור בגוף דברי "הסולם". מבוא לספר הזוהר – הנותן הסבר לתוכן ולמדרגה שבה עוסק ספר הזוהר. הקדמה לספר הזהר – ובה ביאור בדרכי עבודת ה' למהות האדם ועבודתו בעולם.
פירוש "הסולם" הינו חיבורו המרכזי של בעל הסולם, על שמו הוא מכונה "בעל הסולם", ובו הוא ראה את עיקר תפקיד חייו ביחס לדורות הבאים, כפי שיעידו עשרות העובדות שבהן ניכר גודל החשיבות שרחש לכתיבת הפירוש והטרחה והיגיעה העצומה שהשקיע בהכנתו. ואכן, משהשלים את כתיבת הפירוש, השלים כנראה בעל הסולם את תפקידו בעולם ונפטר לחיי עולמים. שני הכרכים האחרונים נדפסו כבר אחר הסתלקותו.

ספר פרי חכם

שנת הוצאה: תשמ"ה-תשס"ג (2003 – 1985). 
הוצאה לאור ראשונה: הרב אברהם יחזקאל אשלג 
תוכן הספר ומהותו: כרך ראשון "מאמרים", הינו בעיקר מאמרים וטיוטות למאמרים העוסקים בביאור נושאים במחשבת ישראל כמו "הגלות והגאולה", "חכמת ישראל בערך חכמת החיצונים", וכדומה. כרך שני "אגרות קודש", הינו אוסף מכתבים מבעל הסולם לתלמידיו, ומתוכנם ניתן ללמוד על דרך הנהגתו והדרכתו לתלמידיו. כרך שלישי "שיחות קודש" וכרך רביעי "על התורה", הינם לקט כתבי יד מבעל הסולם שנסדרו לפי נושאים ולפי פרשיות התורה.

אור הבהיר

שנת הוצאה: תשנ"א (1991)
הוצאה לאור ראשונה: הרב אברהם ברנדוויין.
תוכן הספר ומהותו: ערכים בחכמת הקבלה ומחשבת ישראל, המסודרים לפי סדר אלף-בית, ונדפסו מתוך כתב יד של בעל הסולם.

אדרא זוטא קדישא

שנת הוצאה: תשס"ד (2004).
הוצאה לאור ראשונה: מכון "עטרת שלמה".
תוכן הספר ומהותו: ישנו פירוש של האריז"ל ל"אדרא זוטא" שהינו המאמר שאמר רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו ביום הסתלקותו מן העולם. בין כתביו של בעל הסולם נמצא גנוז צרור כתבים בהם הוא מבאר ומסביר את ביאור האר"י, זאת בנוסף לפירוש "הסולם" שכתב הוא עצמו על ה"אדרא זוטא" במסגרת פירושו המקיף על ספר הזהר. 

פתח השער

שנת הוצאה: תשס"ט (2009).
הוצאה לאור ראשונה: מכון "עטרת שלמה".
תוכן הספר ומהותו: לקט שירים, תפילות אישיות, רשימות רוחניות וכתבים, שנדפסו מתוך כתב יד של בעל הסולם שכתבם בשנת תרע"ט (1919).

 
מלבד הרשימה הנ"ל הכוללת אך ורק ספרים שרשמם בעל הסולם בעצמו, ישנם עוד ספרים מתלמידים שרשמו ממנו דברי תורה: בנו, רבי ברוך שלום, רבי משה ברוך למברגר, רבי בנימין סינקובסקי. וכן: רבי משה מרדכי שולץ, רבי יהודה צבי ברנדוויין, רבי דוד מינצברג, רבי יוסף וינשטוק, רבי משה יאיר וינשטוק.
כן נדפסו במהלך השנים ספרי ליקוטים ומפתחות שונים, כמו "הזוהר על מועדים", "חוק לישראל", "אבן ספיר" ועוד.