סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

מיום יח' שבט תרפ"ה – לר' יהודה צבי ברנדוויין
ב"ה ירושלים יום ח"י לחדש שבט תרפ"ה ה' יתרו ווארשא יע"א
לידיד נפשי מוה"ר יהודא צבי נ"י לנצח

למענה על מכתבך ו' בא שהשגתי יחד עם מכתבך מד' בשלח.
ואודות הויכוח נראה ביותר פירושך האחרון, ואמלא מעט את דבריך:

"דלתי ליבי לאורח עליון אפתח" – יתפרש כמו הבטחה להרים את עצמו לאורח העליון המופשט מכל מיני השגות התחתונים.
"ווי עמודי תהלות יביעו" – יתפרש שבאופן העליה הזאת למעלה למעלה,

אז מתחברים עמודי הלב בקשרים הידועים הנקראים ווין (ע"ד בווין תתקטר), לדבקות אמתי, שאז נובע אור העליון עליו.

"וכל מורשיו לחפשי אשלח" – יתפרש כמו מפקיר כל הונו, רצוני לומר כל מושגיו,

כי מורשי הלב הם מושגי הגוף, ואין ענינו שישלחם לחפשי שיהי' להם בכח להתדבק עמו בויכוחים,

אלא אדרבה כלה גרש יגרש אותם מביתו שלא יהי' להם עוד שום מגע ומשא עמו.

וכדי לפעול את זה בהחלט בא מאמר הסוגר ואומר "יודיעו על מה אדניה הטבעו",

פירוש הדבר הוא כמו שאלה ששואל למורשי הלב ומתוכח

ואומר אולי יש לכם אדנים בארץ גדולים או קטנים או מאומדים,

אשר על אדנים האלו נסמך איזה בנין שכלי.

ובזה אומר להם שיודיעו זאת אם ידעו לענות אותו על החרוזים הנמשכים להלאה שאין עליהם שום תירוץ אנושי,

ובזה כלה יגרש אותם להודיע ש'תולה ארץ על בלימה' (איוב כו, ז), ע"כ.

ועל מכתבך מן ד' בשלח. ומה שכתבת שאינכם מבינים דברי, אתמהא, אין זה כי אם מרפיון עבודה,

ומה אעשה, ומכל שכן בעת הזאת, קבלו נא על כל פנים דבר הזה להיות ביניכם קשר אמיץ באהבה

כמו שהזהרתי אתכם טרם הפרדי מכם, וכבר כתבתי על זה כמה מכתבים, ולבי אומר לי שתתרשלו בזה,

כי אני מרגיש עזובה ביניכם בכלל, והשי"ת ירחם עלינו ונזכה לישועה בקרוב.

יהודה ליב